שו"ת רדב"ז/אלף נא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלת ממני אודיעך דעתי עלה דהא דאמרינן מפיהם ולא מפי כתבם וכתב רש"י ז"ל ולא שישלחו כתב ידן לב"ד אם נסמוך על מה שכתב ר"י ששמע מר"ת שנוהגין עכשיו כשהעדים רחוקים מב"ד שולחין עדותן בכתב ידם כיון שמכירין עדותן:

תשובה אין אנו סומכין על ר"ת בזה חדא שהרי יש חולקים בהדיא ותו דעדים החתומים על השטר מן התורה פסולין אלא אמרז"ל כשרים שלא תנעול דלת ואנו נקל קולא אחריתי ונאמר דאפילו על כתב ידם נעשה על פיהם. וכי תימא כיון שהם רחוקים מב"ד כיצד יעשו. לא קשיא יעשו ב"ד של שלשה ויעידו בפניהם וישלחו קבלת העדות לב"ד וכן נוהגים בכל גלילות ישראל. ותו דאם איתא לדברי ר"ת אמאי אצטרכינן לטעמא דשלא תנעול דלת תיפוק לי' מפני שהם ראוין להגדה אין הגדה מעכבת בהם. ותו בירושלמי משמע בהדיא כדעת רש"י ז"ל דגרסינן בשלהי יבמות על פי עדים לא על פי כתבן ולא עפ"י מתורגמן ולא עד מפי עד ועכשיו אין משיאין עד מפי עד בתמיהא עפ"י כתבן עפ"י מתורגמן משיאין ע"כ. וכי היכי דעד מפי עד לא התירו אלא בעדות אשה ומשום עיגונא ולא בעדות ממון כן על פי כתבן נמי לא התירו אלא בעדות אשה לא בעדות ממון. וכן נראה סברת הסמ"ג שכתב סברת ר"ת וכתב עלה אבל רש"י פי' בפירוש החומש עפ"י שנים עדים פרט שלא ישלחו כתב ידם לב"ד וכן משמע בתוספות פ"ב בד"ה ור' יוחנן אומר אעפ"י שאין זוכרה הילכך אין לנו להוציאו מדין התורה אלא היכא דהוי שטר העשוי כתקנו. והנראה לע"ד כתבתי: