שו"ת רדב"ז/אלף ל
שאלת ממני אודיעך דעתי במי שהלוה את חבירו עתמאני"ס בתורקיי"א ובאו שניהם לערבי"סתאן ותבע חובו וזה רוצה לפרוע לו כל מאידי בשני עתמאני"ס וזה אומר לו איני רוצה לקבל אלא עתמאניס ויש ביניהם הפרש גדול במשקל ובסך שהעתמאני"ס הם כסף צרוף והמאידי"ש יש ביניהם תערובת נחשת והפרח זהב שוה מעתמאני"ס ס' והמאידי שוה מ' שהם פ' ונמצא מפסיד כ' בכל פרח ואמרת שפסקו חכמי צפת תוב"ב שפורע לו כל מאידי בשני עתמאני"ס כאשר עמד הלוה ורצית לדעת מה עמדי בזה:
תשובה לדעתי לא סיימוה קמייהו דאם המעשה היה כאשר בא בשאלה הוי טעות בדבר משנה ובדברי התלמוד והפוסקים דתנן פ' שני דייני גזירות נשא אשה בא"י וגרשה בקפוטקיא נותן לה ממעות א"י נשא אשה בקפוטקיא וגרשה בא"י נותן לה ממעות ארץ ישראל ואקשינן עלה הא גופא קשיא ומתרצינן א"ר אבא מקולי כתובה שנו והכי קייל"ן דכתובה דרבנן ותניא המוציא שטר חוב על חבירו וכתוב בבבל מגבהו ממעות בבל כתוב בא"י מגבהו ממעות א"י מה שאין כן בכתובה וכתבהו הריא"ף והרמב"ם וכל הפוסקים ז"ל וגדולה מזו כתב הרמב"ם ז"ל פ' י"ז מהלכות מלוה ולוה וז"ל בא לגבות ממעות המקום שיצא בו השטר וטען הלוה שהמעות שאני חייב לו מכסף שהוא פחות מזה המטבע ישבע המלוה ויטול וכ"ש בנ"ד דשניהם מודים שהלוהו בתורקיי"א עתמאני"ס שהוא כסף צרוף ושוה רביע יותר ממה שהוא רצה לפרוע וחזרתי על כל הצדדין ולא ראיתי טעם זה הספק דאפילו אם תרצה לומר דשמא גרים ואלו נקראו עתמאנים ומאידי אחד קורין לו שני עתמאניס מה בכך וכי שמא גרים והלא מעות בבל ומעות א"י כולם נקראים מעות ואפ"ה מגבהו ממעות הכתוב בשטר וכגון דא לא צריכה רבה. ואפילו אין המלוה בשטר כיון שהוא מודה שהלוה עתמנאניס של תורקיי"א חייב ליתן לו מעות אשר הלוהו או מה ששוין העתמאניס במקום אשר מגבהו ואין בכאן חשש ריבית כלל כיון דלא שקיל יותר ממה שהלוהו והוי יודע דבנ"ד אפילו היה הלוה מכחיש ואומר לא הלוני אלא כסף פחות מזה אין משביעין את המלוה דכיון דהזכיר עתמאניס בשטר הוי כאלו פירש המקום שהלוהו שאם היה מלוהו בעכביס"תאן לא היה כותב אלא מאידי וכ"ש אם הוא מודה שהלוהו בתורקיי"א שלא תהיה הודאת פיו גרועה מאם היה כתוב בשטר במקום פ' אבל אם לא היה כתוב בשטר עתמאניס ולא מקום ההלואה אלא כסף סתם אע"פ שמודה שבתורקיי"א היתה ההלואה נאמן לומר כסף פחות מזה הלוני במגו דהוה מצי למימר לא הלוני אלא במקום שהוציאו נאמן לומר בתורקייא הלוני אבל כסף פחות מזה שהוא תובע ובשבועה. והנראה לע"ד כתבתי: