שו"ת מן השמים/סימן לב
אם מותר לכתוב במועד אגרת חפציו של אדם בשינוי, גם שאלתי על החכמים שכותבים בלא שינוי אם יפרשו הפסוק או ההלכה ומחדשין בה חידוש ובעבור שלא ישכחו כותבין אותו חידוש בחוה"מ ואומרים שאין לך דבר האבד גדול מזה ואם לא יכתוב עתה שמא ישכח, ושאלתי אם מותר לכתוב הפרושים ההם א"ל:
והשיבו אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב אוהב ה' שערים המצוינים בהלכה, ולא הבנתי התשובה, ובלילה השנית שניתי ושאלתי לפרש לי התשובה או להשיב תשובה אחרת מבוארת, והשיבו כבראשונה ופירשו לי אוהב ה' שערים המצוינים בהלכה כשמחדשים חידוש בהלכה ומעמידין אותה על בירור, אותן שערים נאהבים לפני המלך הגדול יותר מכל משכנות יעקב, המקיימים בהם שאר המצות, וכל מי שחושב מחשבות וסובר סברות בהלכות חמורות ובפסקים החמורים נאהב ונחמד לפני המלך העליון, וז"ש אגרא דשמעתא סברא, והדברים והמחשבות ההם הם כמרגליות היקרות בעיניו ואם על אבידת כסף א' או שוה כסף התירה התורה לעשות מלאכה בחוה"מ כ"ש שיש להם על אבידת המרגליות היקרות ההם לכתבם ולחתמם למען לא יאבדו והכותב והחותם מקבל שכר עליהם, כל זה השיבו לי באמת. ונראה שאגרת חפצים של אדם שאין בהם דבר האבד אסורים לכתוב אפי' ע"י שינוי אבל אגרת שאילת שלום ששואל בשלום חבירו ומבשר לו הרי הוא משמחו ובעבור השמחה התירו לכתוב אגרות הרשות כי הם אגרת שאלות שלומים: