שו"ת מן השמים/סימן כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בני אדם שנושאין טבעות בידיהם ויוצאין בהם בשבת לר"ה, וסומכין על מה ששנו יוצאין בביצת החרגול ובשן שועל ובמסמר מן הצלוב משום רפואה ור"ל כי גם הזהב נושאים אותו לרפואה, ושאלתי אם יש ממש בדבריהם או לאו ויש עליהם חיוב חטאת כמשפט המשנה טבעת שאין עליה חותם הוא משאוי לאיש וחייבים עליו חטאת:

והשיבו לא תגע בו יד כי סקל יסקל, ועוד השיבו הקול קול יעקב והידים ידי עשו, והנה מבואר שאסור לצאת בהן: