שו"ת מן השמים/סימן כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

על מעשה דבר הדיא שאמר דיהב לי' אגרא פתר לי' טבא, ומאן דלא יהיב לי' אגרא פתר לי' בישא ואמרינן נמי דאשכח רבא ספרא דנפיל מידי' והיה כתוב בו כל החלומות הולכין אחר הפה וע"ז אנו תמהים ושואלים אם אפשר שישתנה גזירות הבורא בעבור פתרון הפותר ואם הדבר כפשוטו שיהיו החלומות הולכין אחר הפה בין טוב ובין רע או אם אין הדבר כפשוטו דגזירת הבורא אין משתנים דבר הדיא לא היה כ"א מפשר וא"כ הוא על מה כתוב בספרו כל החלומות הולכין אחר הפה.

והשיבו גזירה היא דוק ותשכח, ושניתי לשאול ולא ענו לי רק כבראשונה, ונצטערתי והוספתי לשאול כבראשונה:

והשיבו הלא ידעת וגם שמעת כי יש אנשים שמזל תולדותם להיות עיניהם ולשונם רעה, גם יש שרגליהם רעה, והרבה תחלואים באים בעבור עין רעה והרבה מתים בעבור עין רעה כמ"ש צ"ט מתים בעין רעה ואחד בדרך ארץ וגם לפעמים ניתן רשות לשטן לחבל כמו שידעת במרים מגדלא נשיא, גם יש אנשים שרגליהם טובה כמ"ש ויברך ד' אותך לרגלי, אף אתה אל תתמה עליו כי יש אנשים במזל תולדותם לפתור חלומות ויתקיים פתרונם בין לרעה בין לטובה ובלבד שיהיה לפי הענין, ובר הדיא הי' מהם ולא נתקיימו הפתרונים בזכותו רק במזלו וע"ז כעס רבא וקללו, ומה שמצא כתוב בס' כל החלומות הולכין אחר הפה לא נאמר כ"א על בני אדם שמזל תולדותם כן, כ"ז השיבו לי בפעם הג', ואחר שעה השיבו אל תהרהר אחר דברינו זה, כי האמת הודענוך והסוד עמוק: