שו"ת מן השמים/סימן יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שנהגו העולם לקרוא ק"ש של ערבית טרם צאת הכוכבים וסומכים על פרשה ראשונה שקוראים סמוך למטתן ויש תימה בזה שעל הקריאה שהיא שלא בעונתה יברך ברכותיה לפני' ולאחרי', ועל הקריאה שהיא בעונתה לא יברך כלל וגם לא יקרא אלא פ' אחת, ויש מהחכמים שנהגו שלא לברך לפניה ולאחרי' ואינם חוששין אם מקדימין ת"ע ומתאחרים עד הגיע עונת ק"ש וקורין אותה ומברכין לפני' ולאחריה, ואינם חוששין אם מקדימי' ת"ע טרם ק"ש בעבור שיתפללו אם הציבור, ושאלתי איזה דרך טוב מב' הדרכים האלה אם טוב לקרותה עם הציבור ויברך ברכותי' לפני' ולאחריה ולהתפלל עם הצבור בסידור הסדר ק"ש ואח"כ תפילה אע"פ שהוא שלא בעונתה, והפרשה הא' קורא בעונת' סמוך למטתו, או טוב המנהג האחר שהזכרתי:

והשיבו בקצרה יחדיו לב נשלם שם אלהים עולם ברכו: