שו"ת מן השמים/סימן ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

על הא דאמר רב מגילה בזמנה ביחיד ורב אסי אמר בין בזמנה בין שלא בזמנה בעשרה, הוה עובדא וחש רב להא דרב אסי, ופסק הרי"ף הלכה כרב דבזמנה ביחיד, ויש מהחכמים שפסקו שהלכה כר"א דאמר אפי' בזמנה בי', וע"ז יש לשאול אם הלכה כדברי הגאון, או כדברי החכמים החולקים עליו:

והשיבו והימים האלה נזכרים ונעשים מה עשיה ביחיד אף זכירה ביחיד, וכן אמרו קריאתה זו הילולא מה הלל בזמנו ביחיד אף מגילה בזמנה ביחיד, וכ"כ אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומי' לי לשון יחיד, וכ"כ זה אלי ואנוהו בל"י. ואחר שעה השיבו, ויאמר אליהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אותי וכו' ויאמרו ראה ראינו כי היה ה' עמך וכו' ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך ד' ונא' תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך, כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי, כ"ז השיבו לי באמת על החלום כאשר כתבתי: