שו"ת מהרשד"ם/שיר
בראות הזקן נעים זמירות ישראל כה"ר סעדיה לונגו יופי המלאכה הנסוכה ועומק המושג וזריות הבן חכם ישמח אב בעולם הנשמות החכם השלם מדברנא דאומתיה כמה"ר משה די מדינה נר"ו בחדש האותיות המחכימות כאשר ירדוף הקורא ונדיבות רעיוניו הזלי' זהב מכיס פיזר ביזר להביאם מקצ' הארץ הוציאם מטומאתם של גוים והכניסם בקדושתם של ישראל להאיר עיני חשוכים לא פנה אל רהבים החסים על ממונם שלא בראוי כבמוחזק רום נתן קולו. וישא משלו:
מי זה ימלל עוז גבורותיך. הרב ויגיד את פלילותיך.
מי זה ואי זה הוא לבבו יערב. גשת לספר תעצומותיך.
בינות שרפים מהלכים נתנו. לך הגביר להיות מנוחתיך.
איך תהיה נתפש בשכל איש ואם. מאור אלהים מחלצותיך.
לשמי ולכבודי בשירי הנני. אך לא להוסיף על תהלתך.
דברי זמירות הקנויות לך הלא. כלם בנויות על שלילותיך.
באתי ואקראה ותחול רוחך. עלי כעל שאול ברמתך.
רוח אלהים נוצצה בך כאשר. נראה לעין הכל בספרתך.
כמטחוי קשת לאין תכלית וקץ. אשתחוה אקוד לעומתך.
הן נענה נגש הלא גש בבו. שת לחוות קידה ברצפתך.
הנה בצדק תהגה בי רוחך. אשבע בהקיץ את תמונתך.
אשבע בהקיץ זכרך כל תאות. נפש ורוח עם סגולתך.
אם כעבדים אם כבנים עמך. כלם היו סרים למשמעתך.
לא שכלה חרב תמורות הזמן. עמך וצאן ידך כמרעיתך.
יושבי קצות שמעו את שמעך. רגזו וגם חלו לאותותיך.
הן כאשר שמעו הלא כן תחזה. עינם ונוסף על תהלתך.
ממאסר אוסרים עגונות כחך. פתח במפתח תשובותיך.
לחוץ שלחתמו ואין פוצה בפיו. אך אלמנות חיות צרורותיך.
ויראו חכמי לבבות לחלוק. על האמת נראה בקשתותיך.
יען צלליך יסוכו צאלים. כל עץ בגן עדן ברוממותך.
היה אמונת עתך חוסן ועוז. חכמה ויראת אל באוצרותיך.
הן נשמע' בת קול בפה הכל אשר. אורים והתומים בתוך ביתך.
לא פזרה רוח וסערת מותה. קשר עננים מלאומותיך.
עודם עלי ראשם להגין בעדם. על רחמי האל ובזכותך.
כי בן חכם לבב בטרם נשקעה. שמשך כאור זרה ברום אפקך.
החזיר ליושנה העטרה נפלה. ישב לכסא דין כברכתך.
עומד לנס עמו כתורן על הרי. כושר להנהיג את תפוצותך.
רצה בגודל לב ובזבו אונרות. כספו לחדש את גזרותיך.
חדש ישנו וחדשות יהיו. דובבות שפתך בעפרותיך.
שנת ותתענג בד"שן נפשיך. או א"שמחה כי אזכרה דתך.
קנצי למילין אתנה הרב ומי. זה הוא ימלל עוז גבורותיך.
אמר הצעיר משה בן לאדוני אבי הרב הפוסק בעל ההוראה זצ"ל להיות כי טרדות הזמן ומשו' כובד הק"ק נפלו עלי לא ראיתי הקונדרי' מהמפתחות קודם שגמר אותם המדפיס כדי להגיאותם ולתקן את הטעיות והשבושים אשר עשו המסדרים והמדפיס הן במפתחות הן בהקדמה לכן אל יאשימני שום מעין וחכם לתלות השגיאה בי. ויי' ברחמיו יזכרני לכתוב בספר דינים הנוגעי' לח"המ כל הטעיות אשר נעשו בכל הד' החבורים ויראנו נפלאות מתורתו אכי"ר: