שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/סימן סט
שאלה ראובן היה לו סחורה ומוכרח למוכרה במדודי' לפי שחייב לפרוע לבע' חובו ובא לוי וקנה הסחורה ממנו לזמן בתנאי שחייב לוי לחתוך הדיטה תוך שני חדשים בכך למאה כמ"ש בשטר שעשו ביניהם והתנאי זה היה להיות שראה לוי ריוח הרבה במקח ההיא ביתר שאת אם היה לוקח אותה במדודי' ועתה בהגיע זמן השני חדשי' הנז' בא ראובן לתבוע מלוי יחתוך הדיטה כאשר התנאי ביניהם וטוען לוי שאין לו מעות לחתו' הדיטה על זמן הכתוב בשטר יפרח עליו עתה יורינו מורינו הדין עם מי ושכמ"ה:
קוד' כל דברי רואה אני להודיע משא ומתן כזה יש בו איסור רבית כמו שאבאר בס"ד וגם כי קצת פעמים עושים הסוחרים כמו זה ולא נתתי אל לבי לדקדק בו עתה שבא לידי ראיתי ונתתי אל לבי לדקד' אם הוא אמת כמו שהייתי חושב וזה החלי
כתב הריב"ה בי"ד סימן קע"ו וז"ל כשם שיש רבית בהלואה כך יש רבית במכר כיצד מכר לו דבר ששוה י' זהובים בי"ב זהובים בשביל שממתין לו (בשביל) המעות אסור אפי' אם המוכר עשיר ואינו צריך למעות ואין הסחורה נפסדת אצלו כו' עד ובלבד שלא יאמר לו בפי' אם תתן לי המעות הרי הוא לך בעשרה זהובים ואם לאחר זמן בי"ב ע"כ בנ"ד נמי הוי הכי שכבר גלת דעתו המוכר בפירוש שמה שמכר בי"ב היה בשביל המאנ' הזמן שאם יתן לו עתה המעות יתן אותה הסחורה בעשרה ואעפ"י שכתב אם מכרה בי"ב על מנת לפורעו לאחר זמן יכול לומר תפרע לי מיד ואקח ממך י' ותרצה לומר דה"נ הכי הוי שמכר בי"ב לזמן ואח"כ מתנה שיפרע לו י' זה אינו שכבר נשמר הריב"ה מזה ואמר קודם לכן במה דברים אמורים שמתנה מתחלה כו' משמע בפירוש שכל המתנה כן מתחלה אסור וכ"כ המרדכי והביא לשונו ב"י וז"ל שכתב ובמרדכי בעי שיגמר המקח ויזכה בו לוקח קודם שיאמר לו תן לי עכשיו ואם לא כן אסור לקבל ממנו לאחר זמן כמו שפסק דהוה ליה כמפרש אם מעכשיו הרי הוא לך בעשר' ואם לגורן בשנים עשר ואסור ע"כ: ואין דבר יותר מפורש כנ"ד שקנה הסחורה ממנו לזמן בתנאי כו' ובהכרח יש לנו לומר כן שמתחלה בשעת המשא ומתן היה כן דאל"כ אלא שתחלה זכה הלוקח במקחו ואח"כ התנה אין זה תנאי אלא קנין דברים ולא יש בזה ממש וכ"ש נר' בפירוש מתוך דברי השאלה כך נר' לי ברור
ומעתה אני בא להורות אם לוי לא ירצה לחתוך הדיטה אם המקח קיים אם לא או אם לא יחתוך בתוך הזמן מה יפרע לוי. הריב"ה ח"מ סימן ר"ח כתב וז"ל מקח שנעשה באיסור כגון שהוסיף בשווי המקח כו' עד ונתקיים בקנין המקח קיים ויתן לו כשער של היתר ואין אחד מהם יכול לבטל המקח כיון שנעשה באיסור כו' עד והרבית שבו אין מוציאין מיד המוכר ע"כ מכאן היה נראה בנ"ד שהמקח קיים ולא יפרע הקונה אלא י' לא י"ב כמו שפסק בתחלה וכמ"ש לעיל אך אמנם יש צד לומר שאין הדין כן שהרי הדין פשוט שהמקנה לחברו בין קרקע בין מטלטלין ע"ת שאפשר לקיימו אם נתקיים התנאי יתקיים המקח לא נתקיים התנאי לא נתקיים המקח וא"כ מחוייב לוי לקיים התנאי או יחזור המקח שלק'
וכי תימא תנאי זה אי אפשר לקיימו שהרי אסור ליתן כמו שפסקתי לעיל וא"כ התנאי בטל והמקח קיים נראה בעיני דלא אמרינן הכי אלא במתנה באיסור תורה דכל המתנה עמ"ש בתורה תנאו בטל וכדאיתא במתני' בכתו' ריש פרק הכותב שכל המתנה עמ"ש בתורה תנאו בטל משמע דוקא המתנה בדבר שהוא אסור מן התורה הא מתנה בדבר שאינו אסור מן התורה תנאו קיים וגדולה מזו אמרינן בפרק המגרש התנה על מנת שתאכל חזיר כו' תנאו קיי' ואפשר לקיימו שיאכל חלב וילקה וכן הלכה כרבא דאמר התם כן.
נמצא מכל מה שאמרנו בנ"ד דתנאי שאפשר לקיימו הוי בלי ספק וא"כ קלקלתו תקנתו שכיון שחייב לקיים התנאי ואם לא יקיים המקח בטל כשיחזור לו המקח ההוא או אחר כמותה ה"ל כאילו הוא מוכר אותה במה שפס' בתחלה דהא דאמרינן שאינו נותן אלא י' ולא י"ב כמו שפסק בתחלה היינו בשלא היה שם תנאי אבל בנ"ד דאיכ' תנאי והמקח בטל נמצא שעתה מחדש קונה הלוקח והמוכ' יכו' ליקח י"ב כמי שמוכר סתם הנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה: