שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/סימן סה
שאלה ראובן חייב לשמעון מאה פרחים ואין לו ליפרע ובא שמעון ואמר לו תשכור הבתים שלך בעד מאה פרחים אחרים שאתן לך בעד מאה שנה ואם באולי לסוף ששה שנים תתן לי צ"ד פרחים גם המאה פרחים שחייב אתה לי אחזיר לך הבתים גם השש' פרחים בעד השש שנים יהיו בידי בעד מה שיצטרך הבית מפזור (וכשתחזיר לי המא' משלם) והודה ראובן לדברי שמ' ועשו שטר שכירות והלואה ביניהם כלו בשטר אחד וכ"כ איך חייב ראובן לשמעון מאה פרחים וגם השכיר את ביתו בעד מאה פרחים פרח לשנה ואם לסוף שש שנים יחזיר לו המאה פרחים שכירות גם המאה הלואה יתן לו את ביתו ושכירות בית ראובן הזה עובר לשוכר כ"ה פרחים בכל שנה שכירות יודיענו רבינו אם יש בזה משום רבית אם לאו ואם היות אמת כי השכירות יכול לאזולי כל מה שירצה הרי יש בשטר ג"כ הלואה ואין לך אגר נטר גדול מזה ובבירור כתב המשנה המלוה את חברו לא ידור בחצרו חנם גם לא ישכור בפחות והרי כאן השנים שדר בחצר חנם שהששה פרחים שכירות צריכין הבתים פזור גם שרר בפחות שוה כ"ה בעד פרח ולזה יודיענו רבינו הדין עם מי:
מי הוא אשר יש לו עינים ואינו רואה שיש כאן איסור רבית אבל מה שיש מקום לעיין אם הוא אבק רבית וא"כ אינה יוצאה בדיינים או אי הוי רבית קצוצה ויוצאה בדיינים דיש בזה חלוקים ולא אאריך דמסתמא בזמנינו זה נראה דכל חצר קיימא לאגרא וגברא עביד למיגר וא"כ נראה דכיון ששאל לו שמעון לראובן דמי הלואתו ובשביל שלא הי' לראובן יכולת לפרוע לו חובו נתן לו ק' זהובים בשביל ק' שנ' של שכירות מדבר שהיה שוה כ"ה זהובים בשנה א"כ הוי ר"ק לדעת רש"י והרמב"ן והרשב"א ורוב הפוסקים דסברי דכי היכי דהוי ר"ק בהלוני ודור גם בהלוהו והאריך לו הזמן ובשעה שהאריך לו הזמן השכי' ממנו בפחות או דר בו בשנה לעולם הוי ר"ק ואע"ג שהרמב"ם חלק על זה בשם רבותיו מ"מ נר' למעשה דמפקינן מיניה כרבית קצוצה כיון שכל האחרונים חולקים עליו וגם הקדמונים ועם היות יש צדדים וצדי צדדים בדין זה לא ראיתי להאריך בהם להיותם דברים פשוטים בספרי הפוסקים גם כי כעת אני חלוש מאד ולא ראיתי כי אם לגלות דעתי שאם הדברים כמו שבאו בשאלה דכדין ר"ק דיינינן ליה נאם: