שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/סימן נח
בפנינו עדים חותמי מטה הודית מרת כורשי אלמנת הר' ישועה נ"ע איך חייבת חו' גמור לתת לר' יוסף יצ"ו שני אלפים לבנים והם ממדודי' שנטלה ממנו בתורת הלואת חן ונתחייבה כורשי הנז' לתת המעות הנ"ל לר' יוסף הנז' או לכל אשר יראה שטר זה בעדו ובשמו אפי' בלי הרשאה מהיום עד תשלום שש שנים וג' חדשים בלתי שום אחור ועכוב ושאלת זמן נוסף כלל אלא פרעון טוב ושלם בלתי שום שיור וחסרון ומגרעת ובעד המעות משכנה את ביתה ושעבדה אותו לר' יוסף הנז' להיותו תח' רשותו ולמוכרו תיכף ומיד בתשלום הזמן הנז' היינו בסוף ו' שנים וג' חדשים כנ"ל אמנם ר' יוסף נתחייב לתת לה שכירו' ק' לבנים בכל שנה ושנה עד תשלום הזמן הנ"ל בתנאי זה שאם באולי יצטרך שום תיקון בבי' ששכר ממנה לדור בו שיהא לו רשו' לר' יוסף לפזרם על אותו התקון ואם תקדים כורשי הנז' לפרוע לר' יוסף תשלום כל החוב הנז' בסוף ו' שנים תיכף ומיד שיתן לה ר' יוסף במתנה ת"ק לבנים ולא יגבה ממנה זולת ב' אלפים לבנים והבית הנ"ל שמשכנה כורשי ושכר אותו ר' יוסף להיותו תח' רשותו כנ"ל היינו אותו הבית שמצד אחד הוא הבית של יתמי הר' מצליח רומן ומצד האחר הבית הקטן שלה ונתנה לו הבית התיכון עם החוץ והחצר עם הבו' סיד ואין לה רשות להשתמ' מן החצר זולת ליקח מים מן הבור ואם תוך הזמן הנ"ל תצא כורשי מאחד וממקצ' התנאים הנז' שתהא מחוייבת לת' לת"ת של צפת תוב"ב אלף לבנים וממוני העיר הזאת יהיו שליטים ואפוטרופוסים ומחוייבים לגבו' ממנה הקנס וגם להעיד נגדה בעש"ג איך הבי' של הר' יוסף:
דבר זה מצד א' נראה דהוי הלואה גמורה ומצד אחר נראה דהוי משכנתא וצריך לדע' מה הפרש יש בין שיהיה משכנתא או שיהיה הלואה ואח"כ נגזר הדין בנדון שלפנינו וזה החלי בס"ד
שנינו בפ' איזהו נשך המלו' את חבירו לא ידור בחצרו חנם ולא ישכור ממנו בפחו' מפני שהוא רבית ובמשכנתא יש ג' מינים א' משכנתא דסורא דהוה כתיב במשלם שנייא אלין תיפוק ארעא דא בלא כסף פירוש ד"מ ראובן היה לו בית וממשכנה לש' לדור בה ושמעון היה נותן לו עליה מנה לנכו' מעה בכל חדש או בכל שנה וכאשר יושלמו הימים והשנים ההם אשר התנו ביניהם חוזר הבי' לראובן בלי שיתן ראובן לשמעון אפי' פרוטה ומשכנתא כזו מותר' אליבא דכ"ע. מין שני משכנתא באתר דלא מסלקי עד שתא דדמי למכר כיון שאין ביד הממשכן לפדותה ובהא איכא פלוגתא דלדע' רש"י שרי אפי' בלא נכייתא ולדע' ר"ת והרי"ף בין בנכייתא בין בלא נכייתא הוי אבק רבי'. מין ג' משכנתא שיש כח ורשות לממשכן לפדותה בכל זמן שירצה ולדע' רש"י הוי אבק רבית בלא נכייתא ובנכייתא שרי ולדע' ר"ח והרי"ף במשכנתא כי האי בלא נכייתא הוי רבית קצוצה.
נמצא נ"ד אפילו היתה משכנתא כיון שהכח ביד כורשי לפדו' הבי' בכל זמן שתרצה הוי רבי' קצוצה משום דהוי בלא נכייתא כי הק' לבנים שפורע ר' יוסף לא הוי נכייתא כמו שאבאר בס"ד והרמב"ן ז"ל הסכים לדע' הרי"ף והרשב"א ז"ל הסכים ג"כ לומר דבאתרא דמסלקי בלא נכייתא הוי רבי' קצוצה והרמב"ם ז"ל כתב שיש חילו' בין בי' לשדה משכן לו בי' שפירותיו מצויין תדיר בלא נכייתא הוי רבי' קצוצה דדוקא בשדה הוא דאיכא למימר דהוי אבק רבי' אבל בי' וחצר הוי רבית קצוצ' ורש"י ז"ל ג"כ חלק בין בי' לשדה והחמיר בבי' והראב"ד ז"ל הוא ג"כ מדעת האומרים דבאתרא דמסלקי בל' נכייתא הוי רבי' קצוצה
נמצינו למדים דר"ח והרי"ף והרמב"ם והראב"ד והרמב"ן והרשב"א ז"ל כלם מוסכמים דבנ"ד הוי רבית קצוצה אי מטעם דליכא נכייתא אי מטעם דהוי בית ויש לצרף הטעמים להוסדם יחד לאיסור כמ"ש מהררי"ק ז"ל בתשובה ע"כ מה שראיתי לכתוב ברמז אני חלוקי המשכנתא
ואההיא מתני' דהבאתי לעיל כתב [הנ"י] וז"ל בין בית בין שדה היכא שאינו מלוה מעותיו עליהם אסור בפחו' לאכול הפירות ולדור בבית דבהכי מיירי מתני' מדקתני המלוה את חברו לא ידור בחצרו כו' ולא קתני המלוה על חצרו של חברו אבל היכא שהלוה על הבית או על השדה מותר בנכייתא וכו' עד ויש לתת טעם אחר לדבריו דכשמלוה על הבית או על השדה שרי טפי בנכייתא דהוי כאלו השדה בידו בתורת מכר ע"כ:
עוד כתב הנ"י וז"ל וא"ת הכא אמרינן ולא ישכור ממנו בפחות וא"כ היכי שרי משכנתא בנכייתא ויש מתרצין משכונא דשכונא גבי שאני דגופו של קרקע קנוי לו בזביני מה שא"כ בהלוהו ודר בחצרו שלא על אותו חצר הלוהו אלא על אמונתו הלוהו ועוד יש מתרצין במשכנתא דכיון דמנכה לו מדמי המשכונא בין עושה פירות בין לאו ואפשר שכל חובו כלה בנכייתא זה מותר אבל הלוהו ודר בחצרו הקרן קיים בחובו אלא שהוא פורע לו מכיסו ממקום אחר וכו' לכך אסור דה"ל כרבי' וכן דעת הרשב"א ז"ל ע"כ מה שראיתי להציע לבאר הדין שלפנינו כי לע"ד מכל מה שכתבתי הדין ברור דהוי רבית קצוצה וחייב ר' יוסף לפרוע לכורשי מה ששוה שכירות הבי' וטעם שהרי כתוב בשטר שלקחה ונטלה ממנו בתורת הלואת חן ונתחייבה וכו' ואעפ"י שכתב אח"כ ובעד המעות משכנא לא תקן כלל בזה שהודה שהלוה לה ברבית על המשכון. גם הק' לבנים לא הוי נכוי ולא הוי זביני כלל ועוד כי אפי' הק' לבנים אמר שיפזרם בתיקון הבי' אם יצטרך אם כן הבי' היא לעולם מכורש' ועליה לתקן ובמשכנתא אין עסק לממשכן בתיקון הבי' או השדה והמעיין היטב יבין דהוי רבית קצוצה לכ"ע: