שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/סימן מד
להיות כי כעת בעונותינו נתמעטו הלבבות וכל יום ויום קללתו מרובה מחבירו ובענין בדיקת הריא' רבו המכושלים ובבית המטבחיים זה יוצא וזה נכנס זה אומר בכה וזה אומר בכה עד שכל אחד בונה במה לעצמו ומקבלה יליף כחא דהיתרא עדיף ונפרץ הגדר עד שכמעט פרוץ מרוב' על העומד עזבנו מקור מים חיים מעייני הישועה האלהי' האדירי' קדמונינו גאוני עולם אשר מימיהם אנו שותים ומפיהם אנו חיים אשר הורנו הדרך נלכה בה ואת המעש' אשר נעשה הלא המה הגבורים אשר מעולם אנשי שם החכמים השלמים כמהר"ר יאודה באן בנשת וכמהר"ר יוסף פאסי וכמהר"ר יעקב בן חביב זלה"ה אשר הפליגו החקירה והדקדוק בענין הזה לחצוב בורות נשברים הבל המה מעשה תעתועים קולי דמר וקולי דמר לכן אנו חותמי מטה צעירי הצאן בהסכמת רבותינו ומורינו החכמים השלמים מרביצי תורה בק"ק פה סאלוניקי התאזרנו כח להעמיד התורה על תלה ולגדור הפרצה ולהחזיר עטרה ליושנה כיד ה' הטובה עלינו וסדרנו כללי הדינין ותמציתם בראשי פרקים בענין הריאה בלבד זעיר שם זעיר שם ממה שחבר הגאון החכם הש' כמהר"ר יעקב ן' חביב זלה"ה אשר הרבה לדקדק בדיעה הוציא לאור תעלומותיה מאשר היו לפניו בקיצור נמרץ להיות לפני כל א' כשולחן ערוך וירוץ הקורא בו ודמיא כמנחא בכסתיה והסדר הזה קבלנוהו וקיימנוהו עלינו לבל נטה ממנו ימין ושמאל ובזה נצליח את דרכנו לתורה ולתעודה תורה א' תהיה לנו ומשפט אחד יהיה לכלנו למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה ותרבה המכשל' אגודות אגודות וחפץ ה' על ידינו יצלח על ישראל ועל רבנן א"א:
חמשה אונות יש לריאה ג' מימין ושנים משמאל עוד יש לה ורדא כלפי פנים שלא בסדר האונות חסרה א' מהאונות טרפה חסרה מימין אונה א' הורדא משלמת. חסרה הורדא או שנמצאו בה שתים כשרה ואם ב' אונות כאונה אחת אי איכא היכרא כל שהוא כשרה. נתוספה אונה אם היא בסדר שאר האונות בין בצד ימין בין בצד שמאל כשרה ואם יש לה שום נטיה לצד פנים או לצד חוץ בשמאל טרפה ובימין אם היא כלפי פנים כורדא ממש כשרה ואם היא על גבה או ביני ביני שלא בסדר האונות אפי' כטרפא דאסא טרפה.
הריאה יש לה ב' קרומי' אפי' ניקבו ב' אם הנקבים זה שלא כנגד זה כשרה. הוגלד קרום העליון צריכה בדיקה ניקבה במקום שיש לתלות שהוא ביד הטבח מן הסכין או שתלשה בכח כשר' ואם אין מקו' לתלות והענין בספק אם נעשה אחר שחיטה או קודם שחיטה נוקבין במקום אחר מאומה לאומה או מאונה לאונה באותה בהמה אם דומים כשרה ואם לאו טרפה.
ריאה שמוציאה קול כשנופחין אותה אם יודעין היכן הקול יוצא מניחין על אותו מקום קש או נוצה ונופחים אותה אי מבצבצא טרפה ואם לאו כשרה ואם אינם יודעין היכן הקול יוצא בודקין אותה במים כנודע. ניקב אחד מסמפוני הריאה אם הוא לחברו טרפה ואם הוא לבשר הרי הבשר מגין עליו וכשרה. חסרה מבשרה מבפנים ונתרוקן אפי' מקום שמחזיק רביעית כשרה. נמוק בשרה בפנים כמים והקרומות והסמפונות קיימי' בבדיקה כשרה. חסרה מגוף הריאה ונפגמה כיון שהעור והסמפונות קיימי' כשרה. נמצא אטום בריאה קורעין באיתו מקום אם נמצא ליחה כשרה ואם לאו נופחין אותה אי מבצבצה כשרה ואם לאו טרפה. ריאה שקשה כעץ אם היא כל הטרפה יבשה אפי' מקצתה טרפה כגון שנפרכ' בצפורן. צמקה אם ידוע שהוא ע"י אדם טרפה ואם ע"י שמים כשרה ואם הדבר בספק בודקין אותה כמו שמביא הספר.
מחט שנמצאת בריאה שאנו יודעין אותו ע"י משמוש ואינה נראית מבחוץ כלל אם עולה בכפיחה כשרה בין קופא לבר בין קופא לגאו ואם היא תחובה או אפי' שלמה ויש עליה קורט דם כנגד המחט בחוץ טרפה ואם סירכא יוצאת מנגד המחט דינה כקורט דם או כסירכא היוצאת מן הבועה וטרפה.
ריאה שיש בה אבעבועו' אפי' גדולות הרבה ומלאות מים כשרה. היו בה ב' סמוכות ר"ל דבוקות זו בזו ועומדות לינקב אסורה. ואם מעט בשר כחוט מפסיק ביניה' כשרה והוא שלא יהיו שוכבות זע"ז ואם היה אחת ונראית כב' נוקבין אותה בא' מצדדיה אם שופכין למקום א' כשרה ואם לאו טרפה. בועה בשיפולי ריאה אם היא בסוף האומה ר"ל בתחתיה ממש ולא באונה גם לא בחיתוכין אם אין בשר אפי' כחו' השערה מקיף אותה טרפה כן פסק מהר"ר יעקב ן' חביב ז"ל דדין בועה בשיפול אינו נוהג כלל אלא באומה בשיפול ממש ולא בחיתוכי' גם אין להטרי' בשיפול האינה בשו' מקו' אמנ' נהגו להטרי' גם בשיפולי אונ' אבל בחיתוכי' מכשירין בכל מקו' ואין לשנו' ממה שנהגו להחמי' ע"כ.
בועה שנמצא בה נקב ואין ידוע אם הוא מחיים או אחר שחיט' אין מקיפין לדמו' וטרפה ודוקא דליכא למיתלי במשמוש ידא דטבחא אבל אי איכא למיתלי תלינן וכשרה ריאה שנשתנה ממראיתה אל ששה מראות אסורה ואפילו כל שהוא ממנה שהרי הוא כנקב וסימניך כח"ד בכ"ב כשות שהוא גונגו' לין בלע"ז חלמון דיו בקעת כרכום בשר וכל המראות אלו אינם פוסלין אלא לאחר נפיחה שנופחין אותה ואינה משתנית אבל אם לאחר שנופחין אותה חוזרת למראה הכשר כשרה ואם הוא אדומה בתכלית האוד' כשרה אם אין מכה בדופן שכנגדו. אם יש מכה אפילו כל שהוא טרפה ואם יש הרבה גוונין מהמראות הכשרים כשרה
בהמה בחייה בחזקת התר עומדת וכו' נ"מ שאם נאבדה הריאה קודם בדיקה או בא זאב ונטלה או גוי ואינה לפנינו מחזיקינן אותה בכשרה ומותרת לא שנא גסה או דקה גדולה או קטנה. סירכא תלויה כשרה פי' שאינה נאחית בב' מקומו' וכן כל סירכא שהיא ניתקת במשמו' דידא דטבחא כשמכניס ידו בנחת לבדוק.
סירכא סרוכה בב' אונות כסדרן כשרה שלא כסדרן טרפה ר"ל כסדרן מחיתוך לחתוך מאונה לאונה הסמוכה לה אפי' באלכסון אבל מחדוד לחדוד או מחודה לגב או מגב לגב או לשיפול הכל הוי שלא כסדרן וטרפ' וה"ה נמי מאונה לאומה כסדרן כשר' כמו מאונה לאונה. הכלל מגב לגב משיפול לשיפול משיפול לחיתוך מחתוך לחדוד שלא כסדרן הוי בין מאונה לאונה בין מאונה לאומה הכל אסור אפי' עולה בנפיחה ולפעמים נראה שהסירכא הוא מגב לגב וכיוצא וכשנופחין אותה יר' חוש שהוא מחתוך לחתוך כשרה אפי' בלא בדיקת הורדא לכ"מ שתסרך טרפה כשהוא אל הריאה אפי' תעלה בנפחיה ולעולם מינה ובה יקרא שלא כסדרן.
סירכא היוצאת מן הריאה אל זולת מקומה אם היא מגב האונה אל הדופן שכנגדה הדופן סותם וכשרה וה"ה מקום השלם שבה ר"ל מה שכנגד האונות למעלה עד הערוגה כשרה מפני צרות ודוחק המקום. אמנם יש לחלק שאפי' יש נקב נראה לחוש אז צריך שתהיה אחוזה ומסובכת לבשר היטב ואם היה לעצם ולבשר אפי' יהיה הרוב אל הבשר אסורה ואם אין נקב נראה אלא סירכא לבד או אפי' תהיה סרוכה לעצם ולבשר אם הרוב כנגד הבשר כשרה ואם נסרכה לעצם לבד אם תעלה בנפיחה כשרה.
סירכא היוצאת מהאומה או מחתוך האונות או מהפנימית ונסרכת אל הדופן שכנגד האונות אם תעלה בנפיחה כשרה וכן ג"כ אם יוצאת מגב האונות ונסרכה אל הדופן שכנגד האומה צריכה בדיקה אם תעלה בנפיחה. האונה והאומה שנסרכו יחד בסירכא א' אל הדופן אם רוב הסירכא מהאונה ומיעוט מהאומה כשרה ואם היה בשיקול צריכה נפיחה והמנהג שאפי' הרוב מן האונה נופחין אותה
סירכא היוצאת מהאומה או מהאונה ונסרכת אל הצלעות אל מקום רחב או לטרפש או ללב או לגרגרת או לחזה או לשומן הלב או לשומן החזה כל אלה אם יש מכה בריאה או צמחים במקום שהסירכא יוצאת משם טרפה אפי' תעלה בנפיחה ואפי' תהיה ג"כ מכה במקום האחר הנז' ואם יש מכה במקומות הנז' ולא בריאה והסירכא נסרכת אל מקום המכה אז כשרה ואפי' נפיחה לא בעי ואם לא נמצא מכה לא בריאה ולא בשאר מקומות הנז' אז צריכה נפיחה והורדא נידונית בדין זה ג"כ אם נסרכה אל המקומות הנז' כמו שאמרנו דין א' להם וכשהסירכא נסרכת אל א' מהמקומות הנז' אל מקום המכה וחוץ למכה נדון אחר הרוב דמנכר ואם הדבר בשיקול צריכה נפיחה
כלל העולה כל ששני ראשי הסירכא סרוכים אל מקום שהנקב פוסל בו לא שייכא נפיחה וטרפה אם לא כששני ראשיה סרוכות אל מקום רביתייהו כמו מאונה לאונה הסמוכה לה מחיתוך לחיתוך כמו שאמרנו
אם כל גג האומה מהשלמת האונין ולמעלה דבוק בשדרה בלי פירוד ופיצול כלל כשרה אבל אם יש שום פיצול או פירוד צריכה נפיחה והדין הזה דוקא בגב שהוא כנגד השדרה לא אל מקום אחר כגון אם גב מאומה דבוקה אל מקום רחב שאז הוי דינה דין סירכא אפי' כל הריאה דבוקה ואינת ניתרת אלא אחר שתעלה בנפיחה.
הכלל שאין היתר לשום דבוק בעולם שלא בנפיחה אם לא בשגג האומה דבוקה אל השדר' שכנגדה שהוא מהשלמת האונין ולמעלה כלה דביקה בלי שום פירוד ופיצול כלל שאז היא כשרה ומותרת בלי נפיחה ובענין זה דוקא אנו אומרים אומר לדבק טוב הוא אמנם בשאר הדבוקים אנו אומרין אומר לדבק רע הוא אם לא שתעלה בנפיחה
אברהם סראלוו
שמואל די מדינה: