שו"ת מהרשד"ם/אורח חיים/סימן י
במסכת שבת וכו' אמר אביי ר"ש בן אלעזר ותנא דבי ר' ישמעאל אמרו דבר אחד
הוי יודע דטעמי' דאביי דדחיק נפשיה לומר דר' שמעון בן אלעזר כי נקט אין בו משום שלש על ג' לאו דוקא ולא אמר כדאמר רבא מעיקרא אי נמי דלימא דר' שמעון בן אלעזר וב' תנאי דר' ישמעאל אמרו ד"א דשלש על ג' טהור כשאר בגדים אבל ג' על ג' טמא בהם כדאמר רבא לבתר דהדר ביה היינו טעמא דאביי סבירא ליה ג' על ג' בצמר ופשתים ל"מ שום תנא למיגמר שרצים מנגעים ולא נגעים משרצי' דבכל חד איכא למפרך כדא' אביי בשמעתא הילכך כיון דחזא אביי דר"ש בן אלעזר אית ליה שלש על ג' בצמר ובפשתים אפי' בשרצים וכדקאמר סתמא אין משום שלש על ג' חוץ מפשתן כלומר דיש בו שלש על ג' אפי' בשרצים אמר אביי ודאי שלש על שלש דאית ליה לר' שמעון בן אלעזר בצמר ופשתים בשרצים לאו מנגעים גמר ליה דאיכא למפרך וכו' ומהיכא גמר ליה מאו בגר דכתיב בשרצים וא"כ שלש על ג' בשאר בגדים בשרצים מהיכא תיתי לרשב"א אלא ודאי לית ליה וכי קאמר שלש על ג' משום פשתן נקט הכי הילכך על כרחך רשב"א ותנא דבי ר' ישמעאל אמרו דבר אחד ומפקי מאידך תנא דבי ר"י לגמרי דהכי אית להו בשרצים (בשאר) שלש על ג' בצמר ופשתים ולית להו טומאה בשאר בגדים בשרצים כלל ואידך תנא אית ליה טומאה בשאר בגדים דשרצים וכדמדמה להו מאו בגד ולית ליה טומאה שלש על ג' כלל בשרצים אפילו בצמר ופשתים דמהיכא תיתי אי מאו בגד הא מפיק ליה לשאר בגדים ונגעים משרצים ושרצים מנגעים לא יליף דאיכא למיפרך ובהא פליגי דרש"בא ותנא וכו' עדיף להו לאוקמי רבוייא דאו בגד אג' על ג' בצמר ופשתים כיון דמטמא בנגעים מלאוקומי בשלש על ג' בשאר בגדים דלא מטמאו בנגעי' כלל ואידך תנא דבי ר' ישמעאל עדיף ליה לאוקמי לשלש על ג' דחזי בין לעניים בין לעשירים ואע"ג דלא מיטמאו בנגעים אפשר דהיינו טעמא לפי שגלוי וידוע למי שאמר והיה העולם שאין נגעים טמאין אלא בצמר ופשתים הילכך לאידך תנא דבי רבי ישמעאל שאר בגדים וצמר ופשתים שוים בשרצים דבכולהו טמא בהן ג' על ג' וטהור בהן שלש על ג' היינו טעמא דאביי ורבא דאי טעמא דרשב"א רקאמר אין בו משום שלש על ג' הא שלשה יש בהו וכיון שכן ודאי ע"כ סבירא ליה לרשב"א דגמרינן שרצים מנגעים לשלש על ג' בצמר ופשתי' ופש לי ואו בגד לשלשה על ג' בשאר בגדים ותנא דבי ר' ישמעאל קמא פליג עליה משום דסבירא ליה דשלש על ג' בצמר ופשתים בשרצים לא אתי מנגעים דאיכא למפרך הילכך מיצטריך לואו בגד דשלש על ג' דצמר ופשתים בשרצים אבל טומאה בשאר בגדי' לית ליה כלל היכי מאי דסבירא ליה לרבא מעיקרא אבל לבסוף הדר ביה ואמר דכולהו אמרו ד"א דסבירא להו לכולהו דגמרי' שרצי' מנגעי' לג' על ג' ופש לן או בגד לג' על ג'
נמצא עת' דפלוגתייהו דאביי ורבא דאביי ס' דליכא תנא דגמר שרצים מנגעים לשלש על ג' דאיכא למפרך ורבא סבירא ליה דליכא תנא דלא גמר שרצים מנגעים דליכא למפרך כנ"ל פירוש של שמועה
שלשה על ג' דחזי בין לעניי' בין לעשירי' אתי בקל וחומר הר"ן סבירא ליה כה"ר יוסף פורת והביא ראיה מדתניא בגד אין לי אלא בגד צמר ופשתי' שלשה על ג' בשאר בגדי' וכו' ואם איתא דאצטריך קל וחומר מאו בגד מנא ליה שלשה על שלשה אתיא לבגד שלם עוד ראיה מאמרינן חד למעוטי שלש על ג' וחד למעוטי שלשה על שלשה ולמעוטי בגד שלם מנא ליה רק ששלשה על שלשה ובגד שלם שוים וקרוב לאלו הראיות עצמם תראה בתוספות ועוד תוספת עליהם:
ואימא לרבות ג' על ג' פירש"י תראנו בגמ' ומה שמקשי' עליו התוס' והזקיקו לרש"י ז"ל לפרש כן מדאמרינן ואימא כי אימעוטי משלש על שלש דאלמא השתא נמי אית לן דשלש על שלש טמאין וצמר ופשתים והרמב"ם ז"ל פי' דמעיקרא הכי פרכינן ואימא דרבויא דוהבגד לרבות ג' על ג' בשאר בגדים ושיהיו כלם שוים וצמר ופשתים דכ' רחמנא לאו מיעוטא הוא רק דכתב וצמר ופשתים בפי' ושאר בגדים ברבויא ומסתברא הכי טפי דלוקי רבויא דג' על ג' בשאר בגדים כיון דחזו בין לעניים בין לעשירים ומפרקינן אמר קרא בגר צמר וכו' כלומר ע"כ צמר ופשתים מיעוטי נינהו דאי לא לא לכתוב רחמנא לא צמר פשתים ולא רבוי דוהבגד והיו כלן באין כיון דחזו וכו' כדקאמרת הילכך ליכא למימר הכי והדר אתקפי' ואימא כי אימעוט משלש על שלש שנתרבו בצמר ופשתים מוהבגד אבל שלש על ג' מיטמו ולא צריך רבוי כיון שהם ראוים בין לעניים וכו' וכיון שנתרבה ג' ע"ג בצמר אע"פי שכתב מיעוט לשאר אין אנו מעמידין אותו המיעוט אלא למעט המועט בצמר ופשתים שהוא שלש על ג' אבל ג' על ג' דין הוא שלא למעט אותו ויבא מן הדין שהרי ראוי בין לעניים וכו' ואין צריך פסוק לרבותו מאחר שאנו מקיימין המקרא שאמר צמר ופשתים וחלקנו בין צמר ופשתים לשאר בגדים
ואי בעית אימא הא רב פפא אמרה. הרמב"ם ז"ל פי' דהא דרבא ממש רב פפא אמרה דרבא ע"כ האי אף כל לכדרב פפא או לכדרב נחמן בר יצחק מוקים ליה דלמעטינהו שאר בגדים מג' על ג' לא איצטריך אף כל דמהיכא תיתי אי מנגעים מה התם צמר ופשתים אין שאר בגדים לא הכא ה"נ צמר ופשתים אין שאר בגדים לא ואף כל למה לי אלו דבריו ז"ל ולא ירדתי לסוף דעתו דאי לאו אף כל וכו' כל בגדים במשמע ומאו בגד איכא לרבויי שלש על ג' אפילו בשאר בגדים אבל השתא דגמרינן מנגעים בגד דשרצים צמר ופשתים דוקא ואו בגד לרבות ג' על ג' בשאר בגדים הילכך מנגעים ילפינן דשלש על ג' בשאר בגדים טהור ומיצטריך ליה לרבא אף להכי ולפיכך אנו אין לנו בזה אלא דברי רש"י ז"ל זהו כל מה שהביא הר"ן בזאת השמועה
י"ל איך יתרץ רש"י הקושיא שמקשים התוספות במה שאמר ואימא לרבות שלשה כי אין נראה לומר שרש"י לא הרגיש בזה עוד במה שמקשים התוספות לפי' בע"כ ואימא כי אימעוט מג' ע"ג כי מהי תיתי ולזה מחזקים פירו' ה"ר פורת ולסוף מתרצים לפי' וכפי מה שנראה במעט עיון נראה כי לפירש"י שאומר כי שלשה על ג' וג' על ג' בצמר ופשתים אתי בקל וחומר נראה דלא שייך תירוץ התוספות כלל וא"כ מה יש להשיב לפרש"י כי הקושיא היא חזקה עוד נראה בפשט ההלכה לאביי דאמר דלא ילפינן נגעי' משרצים ולא שרצים מנגעים איך אמר האי או בגד מבעי ליה לרבות ג' על ג' בצמר ופשתים כי כבר מסקינן לעיל דסתם בגד ר"ל בגד שלם א"כ אתא או לרבות שלשה על ג' דוקא בצמר ופשתים ומנא ליה ג' על ג' עוד יש לראות כי כיון שיש לנו בכלאים שבגד ר"ל בג' צמר ופשתים וגם זה בנגעים א"כ נראה שהם שני כתובים וכו' ואם אתה המעיין תדקדק היטב בפשט ובתוספות תמצא ספקו' רבו' בכל הסוגיא וגם בתוס' קרוב שהם בלתי הבנה: