שו"ת מהרשד"ם/אורח חיים/סימן ו
לשון הרמב"ם פרק ששי מה' יום טוב
כתב הרמב"ם וצריך שיהיה עירוב זה מצוי עד שיאפה כל מה שצריך כו' עד ואם נאכל העירו' או אבד או נשרף קודם שיבשל או יאפה ה"ז אסור לאפו' כו' עד התחי' בעיסתו כו' עד נאכל העירו' או אבד ה"ז גומר ע"כ מ"מ השגו' אמר אברהם נ"ל שאם אפה ולא בישל ונאכל העירוב או אבד מה שעשה בעוד שהעירוב קיים מותר לו לשבת ע"כ וסברא נכונה היא שמה שנעש' בהיתר אפי' נתכוין לצורך י"ט יכול להניחו לשבת ולבשל מכאן ואילך לי"ט ועת' אני אומר דלכאורה דברי הרמ"בם סותרים זה לזה דתחלה אמר עד שיאפה כו' דנראה שאם לא אפה כל מה שצריך ויאבד העירוב בינתיי' לא יאפה עוד אח"כ אמר התחי' גומר דמשמ' שאם נאבד בנתיים שיכול לגומרו נראה שאין לומר דלשון וצריך לכתחיל' משמ' דכיון שאמר ואם נאכל קודם שיבשל אסו' משמ' דמיירי אפי' בדיעבד
עוד קש' בלשון ההשגה כפי מה שנרא' מלשון המגיד משנה דאמר דסבר' נכונה שנרא' חוזר על דין ההשג' א"כ לפלוג וליתני בדידה ולימא אם אפה לצורך י"ט או בישל בעוד העירוב ונאכל העירוב יכול לומר יהיה מה שעשיתי לשבת ועתה אני רוצה לעשות לי"ט מאי האי דקאמר הראב"ד אפה ולא בישל כו' וכבר היה אפשר לומר שדעת ההשגו' היה שהרמב"ם מתיר כיון שהתחיל בעיסתו גומר כו' ולא אמר גומרה דמשמע שמותר לאפות ולבשל והוא אומר אינו כן שאם אפה ולא בשל כו' מה שעש' מותר אבל דבר אחר אסור להתחיל אלא שאינו נראה כן מכמה טעמים א' שהיה ראוי לתפוס לשון גומר לא שתפס מלשון וצריך כו' עוד שכפי הנר' שהראב"ד כח דהיתיר' אתא לאשמועינן
לכן נראה בעיני שכוונת הרמב"ם כך הוא וצריך כו' שיש ב' חלוקות שהן ד' בישול ואפיה ובבישול יש ב' מין א' מבישול או ב' מינים וכן באפיה והרמב"ם כתב וצריך ר"ל שאע"פ שאני אומר לקמן שאם התחיל כו' היינו דוקא מין א' אבל שני מינים דברי הכל שאם התחיל לבשל בשר יגמור אע"פ שנאכל העירוב בנתיים יגמור לבשל הבשר לא מין שני דהיינו דגים וכיוצא בזה והר"ן כתב בזה צ"ע והראב"ד כתב דוקא אם אפה ולא בשל שהם מלאכות מחולקות בזה יש לחלק ולומר שאם אפה ונאבד הערוב קודם בישול אסור לבשל אבל המלאכה שהתחיל כבר בישול או אפיה מותר שכיון שהתחיל בבישול אין לחלק וכל תבשיל א' הוא
ואין לתמוה על מה שכתב שעשה דמשמע לשון עבר שהרי התחיל בעיסתו קי"ל פשיטא לכ"ע שאפי' לא גמרה גומר לפי שמה שהתחיל נקרא כאלו עשה וכן נאמר במי שהתחיל במלאכ' א' בשול או אפיה נקרא עשה אפי' ב' מינים כיון שהוא ענין תבשיל או ענין אפיה ומה שכתב המ"מ וסברא נכונה כו' אינו חוזר לסבר' הראב"ד דאי הכי היה מספיק שיאמר וסברא נכונה היא ולא יותר מדפרי' ואמר כו' היא סברא אמצעית בין הר"ם להראב"ד שלא על כל פנים אסור תבשיל מין ב' כמו שכתבתי בדעת הרמב"ם ולא על כל פנים מותר בדעת הראב"ד אלא צד א' קרוב להערמה שיאמר מה שעשיתי עד עתה אני רוצה להניחו לשבת ואני רוצה לעשות אחר לי"ט כנ"ל: