שו"ת מהרלב"ח/ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ובענין השאלה הג' ששאלת: אם אמונת הגלגול הוא דבר הכרחי להאמין בו הכל. גם אם מותר לדרוש בו ברבים.

דע כי בעונותי עדיין לא זכיתי לחכמה הזאת יען כי לא ניתן לאדם רשות להבין בה מעצמו ולחקר עליה אלא כשמה כן היא שצריך שיקבל אותה מרב שקבל גם הוא, ובזמן הזה בארצותינו לא היו נמצאי' אנשים כ"כ שלמים בה. האמנם בדבר הזה הפרטי כבר ראיתי ובינותי בספרים ומצאתי כי חכמינו ז"ל אותם שהיו אחרי חתימת התלמוד ימים רבים נחלקו לשני כתות, הכת האחת כת החוקרים בעיקרי האמונות כפי שכלם לבד ומתעסקים בחכמות החצונות, ובלבם של אלה קשה להאמין האמונה הזאת יען כי כפי השכל יש עליה קושיות שלא השיג שכלם לישבם.

אמנם יש כת אחרת גדולה מאד מחכמי ישראל המאמינים, וכֻלם כתבו עליה כי היא אמונ' אמתית ועיקר מעיקרי התורה לתרץ קושית צדיק ורע לו. וכלנו אנחנו מחוייבים לשמוע דברי אלו האחרונים. ולהאמין האמונה הזאת בלי שום פקפוק וספק כלל.

האמנם לדרוש בה ברבים נראה ודאי שהיא דבר בלתי הגון מאד, כי לא טובים אנו מאבותינו ורבותינו ע"ה, אותם שכתבוה בספריהם ולעולם לא דברו בה כי אם ע"ד רמז וחידה וכתבו עליה שהיא סוד גדול.

ולשון הרמב"ן ז"ל בפירוש איוב יעיד, שכתב שם (לג,ל) וז"ל, ואם תחפוץ להבין הסוד הגדול הזה,לבך תשית לדעתי וכליותיך תשתונן, ועל חטא תתאונ״ן, ותסיר מעל פניך הענן, תראינה עיניך המל״ך והמלכ״ה, ותצפה לגאול״ה, תראה שני עפרי״ם תאומ״י צביה, והגזרה והבניה עכ״ל ז״ל.

רמז במלת תתאונ״ן לאונן, המלך והמלכה יהודה ותמר כלתו, תצפה לגאולה בועז שהיה גואל, תאומי צביה פרץ וזרח, והגזרה מיתנא דאיתגזר, והבניה בנין היבום, הרי הרב ז״ל שדבר בדבר הזה בדרך סוד ורמז וחידה, כל שכן אנחנו האחרונים שכלנו בערכו כגמול עלי אמו גמול ידו הדה.

נאם הצעיר לתורה ולתעודה, ולכבודך גבר כחו כיהודה, לוי בכמהר״ר יעקב ן׳ חביב ז״ל.