שו"ת מהרי"ל/סימן רד

ועוד אשר שאלת מאן דחזי ביומא רבא או בלילא פשיטא דאין חילוק בין יממא ללילא. דרעב הוי פי' רעב מתשמיש שכל העולם אסור בתשמיש המטה והוא שבע. ועיקר רעבון תשמיש בלילא הוי ואי הוה בן עולם הבא השביעוהו מן שמים להנאתו. ואי לא נתקבל תעניתי' ג"כ השביעוהו במה שניתן להשביעו להודיע שאין תעניתו ותשובתו מקובלת. ודומה ללשון זה אבר קטן יש באדם משביעו רעב מרעיבו שבע פר' לולב וערבה ובסנהדרין. ולענין הטבילה ביום הכפורי' מורים לו לפי שהוא אדם: ואשר שאלת יש לו לדאג ויפשפש בכל מעשיו ויחזור מעבירות שבידו ויסגף בעצמו במאי דאפשר ליה כן שמעתי על בעלי הוראה דאיתרמי להו. וזימנין אתי נמי מרוב טירחא או מרוב אכיל' ובשבעה דרכים בודקין את הזב וכולן מרגילין לכך. דאפי' כהן גדול קודם ז' ימים היו מונעי' ממנו כל דבר הרגילים להרבות זרע. ומ"מ לא יתייאש מן הפורענות ומן הרחמים וישוב אל הש"י בכל נפשו. כי חנון זכרו והוא רחום יכפר בעד כולנו כנ' הק' יעקב הלוי: