שו"ת מהרי"ל/סימן קצד
ושחיטת אפיקורס לא פסלינן אלא במשומד לע"ז פ"א מספק' למהר' רי"ם בשם ר"י אי אסור מכאן ואילך כיון שלא הוחזק וצ"ע. ומ"מ כל שאר משומד לדבר אחד מסקינן דלא הוי משומד לכל התורה כו'. אלא שהרמב"ם כתב והצריך לו בדיקת סכין כמו משומד לאותו דבר. ופירש הרא"ש דטעמא כיון דחשיד שלתאותו עובר על אחת מן העבירות חיישינן. דפקר שלא לטרוח לקיים מצות כהלכתה שחיטה. מכל מקו' מותר לאכול משחיטתו חוץ ממשומד לע"ז ולשבת דהוי כמו נכרי. וכן משומד להכעיס נמי מהאי טעמא. אבל כל הני אפיקורס ומגלה פני' בתורה דפרק חלק אף על גב דגדול עונו מנשוא לא מסתבר' למפסל שחיטתו דדווקא דברים הללו חשוד עלי' דנראה בעיניו דבר קטן וחוצפא בעלמא. ומשום הכי אינו חשוד לעבור על שום עבירה. וכה"ג אמרינן בעלמא לא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע וכה"ג טובא. והם אינם יודעי' שהקב"ה תובע עלבונם דצורבא מרבנן. ואמרינן התם המורה בתחיית המתים ע"פ הקבלה. אלא שאומר שאינה מן התורה. אין לו חלק לעולם הבא. וכי תעלה על דעתך ששחיטתו תפסל והא מוזהר הוא בכל מצות ומדקדק שפיר בהן אלא שמשתלם לו מדה במדה. וכן טוב' דמייתי התם דבדבר קטן מאבדין עולם הבא והכל משום דנרא' בעיניהם דבר קטן ולא עוד ידונו כל כך כגון מאן דאמר אמרינן ולא אמר קמיה רבינו מיהו אי הוה צורבא מרבנן שיודע כל זה ומה שאמרו רז"ל ואפ"ה חשוד לעבור תדיר. אפשר מש"ה לחשוב כמשומד לד"א אי עביד להנאתו. אבל משום דאינו חושש על דבר כזה ומפרש אותו בע"א ע"י פילוסף ונראה בעיניו שאינו איסור. אם כן אשחיטה לא עבר. וכנכרי אין להחשיבו אפילו קעביד להנאתו ויודע שאסור דווקא כשעושה להכעיס כדפרי'. אף על פי שמתייאש מחלקו חיי עולם הבא להנאת חיי שעה דיצרו תקפו. אך בדיקת סכין בעי:
ואפיקורס ששינה הרמב"ם מהגמ' הא ודאי לפני ולפנים. גם אני הוקשתי בזה זה ימים רבי'. ומכל מקום חזינן שהג"ה הוקשה אותו. וקצת נראה לי דפסק כרבא וכרב פפא דבתראי נינהו. והוי ע"ד שכתבתי ולא היה נראה לי דהני לא יהא להם חלק לעולם הבא שהרי כתבו שאר חכמים שאין להם חלק כדי להתרחק מהם. וקראם עבירות קלות בתמיה. ואין אני שלם בדבר זה מהא דתני' הוי זהיר מה שתשיב לאפיקורס ואלו שמפרשי האמוראים לא שייך עליהם מה שתשיב לאפיקורס כי זה אינו מקשה כלום. אלא אפקרותא בעלמא עבידי ולהכי קראו אפיקורס והוי תולדה דאפקרותא:
ודין מגלה פני' פי' בענין אחר וחמירא טפי מהגמ' אלא שנראה לו שכל העבירות קלות כינו אותו באלו דדומה להם על דרך חיוב משום נשג"ז וכה"ג טובא. ומכל מקום לא ידענא מנלן שבירר אלו ג' לדייקא אפיקורס ואפשר שראה אותה בתו' או במכילת' אחריתא. וכן ראיתי בתשובה שהשיב להר"ר יונתן המערבי והביא לו פעמים ראיה מתנאי' בראיה כגון חבורה דתו'. ולפעמים פסק כמותו נמי התלמיד. וכן מן הירושלמי הביא לפעמים. כי הכל היה חוקק על לוח לבו ומן הכל קבץ כאשר כתב בהקדמתו ובכמה דוכת' שינה מן התלמוד. וקצרה דעתינו ונעלם ממנו עומק לבו ז"ל וצורינו יאיר עינינו בתורתו ויגלה לנו הנעלמות: