שו"ת מהרי"ל/סימן קעט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ומה שכתבת ישראל הקונ' מן הגוי אי מתחייב בבכורה בחדא מנייהו הא ודאי בדק לן מר ואי משום דמהר"מ היינו משום דפלוגתא דרבוות' אי משיכה דווקא אי מעות דווקא וצריך תרוייהו מספיקא אבל למהוי ספק בכור פשיטא דבחד מנייהו הוי ספק בכור דלמא קים לן כההוא דמהני האי לחוד ועיקר הפלוגתא מיד עמיתך הא מגוי כו'. למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה בפ"ב דבכורת. והתו' האריכו פ"ב דע"ז: