שו"ת מהרי"ל/סימן קסה

וכלים הנאסרים בבליעת איסור. אף כי היתר בטור לבי נוקפי להחמיר דאפשר להגעילו בלא יציאה ביורה של בלן ואופה. ואפילו איכא הפסד עצים. הפסד מועט הוא. ובפרק הזהב חשיב מעשר שני יש לו מתירין ע"י העלאת לירושלים עם תערובתו דאיכא נמי טירחא. וכן מוכח בתו' דהזהב דלטירחא והפסד מועט לא חשיב. דפי' לעיל לא פריך ולעייל דאיכא לפרושי ולא למרחקים כו'. והא דמסיימ' אפילו פסיעה אחת משום דפחות משוה פרוטה בקל יוציא עליו טפי משוויו. ועוד דשלא במינו יבש ביבש צריך ס' משום גזירה דבישול כדפי' רב. והך חומרא שייך נמי בכלי. והנה בימי הפסח אירע מעשה בעישט"ט במילת קרובך ר' הירץ שעשה תבשיל פלפלין בנפה של קמח ונאסרו הכלים. ודן הקדוש השם ינקום דמו. מורי ז"ל לבטלו בחד בתרו יבש ביבש וכמדומה שלא קיבל מ"ו דבריו. ומהקדש שהבאת אין שום ראייה דאפשר לפדותו על ידי ממון אחר דאין מוסיף חומש אלא הבעלים ואיהו גופא יכול להערים כדאיתא פרק הזהב: