שו"ת מהרי"ל/סימן קנ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

וההיא דוהקרבתם. לא שמעתי עליו תירוץ מקובל דדוחק הוא לומר דבימי הר"י היו הפסוקים בע"א מלדידן. וכל רבותינו המחברים דבתראי אינון מייתי ליה. והתו' פי' בפרק יש נוחלין דזימנין לא היו בקיאין האמוראים בפסוקים וכן משמע פרק הפרה. ואם נאמר ג"כ על רבותי' המחברי' צ"ע. שוב נתתי אל לבי דלמא מנהג צרפתי [להתחיל] פס' והקרבתם בפר' מוספין. ושוב מצאתי כן בתשובת ר"ת אההיא דמפטיר עולה וז"ל ובי"ט קרו כולהו בעניינא דיומא והמפטיר הששי קורא והקרבתם עכ"ל: אבל ויחל אינו קשה דכמה פיסקי פרשיות יש בס"ת של צרפתים דלא כרמב"ם ואיני יודע מאיזה טעם אין צריך לחזור לקרות למפטיר ג' פסוקי' הואיל ותקנת חכמים הוא:

והא דרב לא חייש לנכנסי' היינו אנכנסי' דשמעי כשמתחיל השני דמסתמא נשארים שם ושיילי אבל נכנסים דשמעי מסיים הראשון פחות מג' פסוקים אחר הפרשה שמא יצאו בין פרשה לפרשה וסברי דלא קרו ג' פסוקי' ודאי חיישינן: (מכאן ואילך תשובות דלא מבוארים השאילות):