שו"ת מהרי"ל/סימן קמג

ויין מזוג לענין ברכת בפה"ג אע"ג דבעלמא פסק ר"ת טעם כעיקר דאורייתא מין בשאינו מינו אפילו להקל מההיא דהעושה עיסה מן החטה ואורז כו'. ואדם יוצא י"ח בפסח וסוגיא דרבוותא כוותיה. מ"מ לענין יין במים הוכיח ר"י ספ"ק דחולין דחד בשית' בטל ולא חשיב טעמא. ולפענ"ד לענין ברכה נילף מיניה. ואי הוה פחות משית' על חד ניזל בתר טעמא אי הוה יין שראוי לשתייה ע"י מזיגה גדולה כ"כ ושתו ליה אינשי במקום יין ע"י מזיגה כי האי דלא נימא בטלה דעתו אצל כל אדם: