שו"ת מהרי"ל/סימן קיא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

וכשחל פסח באחד בשבת. כתב הרוקח להתענות הבכורות ביום ה'. ואיני יודע מה תמיה דמר דשאל הטעם אי משום דאין זמן הנס. הא כל ערבי פסחים נמי דהנס היה בחצי לילה ט"ו והם מתענין י"ד אלא כיון דאי אפשר בזמנו מקדימין ליה לזכר בעלמא כמו תעני' אסתר לפי המיימוני אעפ"י שתעניתה היה בניסן בי"ט ראשין של פסח ומשום דאי אפשר מקדימין ליה וכשחל פורים ביום א' מקדימין ליה ליום ה' משום כבוד שבת כיון דאינה פורעניות כשאר תעניות ט' באב וכל הני דמאחרין ולא מקדימין. הכא נמי הך תענית כה"ג מקדימין ליה. אע"ג דכשחל פסח בשבת לא מקדימינן ליה. היינו משום דהוי בזמנו. אבל כה"ג הואיל ואדחי אדחי ושמא אי היה אפשר דחייל פורי' בשבת דלמא לא הוו מקדימין תעני' אסתר מזמנו. וכ"ש לפי' ר"ת והשאלתות דמפרשי תירוץ אחר משום די"ג זמן מלחמה והוי זמנו ממש בי"ג ואפי' הכי מקדימינן ליה הואיל ואידחי אידחי דאיכא ראיה טפי: