שו"ת מהרי"ל/סימן קב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ועל הגט שנכתב בשמונה מלא וי"ו ודאי לפי הדקדוק היה [צריך להיות] חסר אבל לפי הנראה ספר' דווקא הוא דלא לשתמע שמנה. וכן העומד לפי הדקדוק חסר וכתב המרדכי להיות מלא. וכן בנימין כתב מהר"ח בתשובה להיות מלא אע"ג דרובייהו חסר. וכמדומה דהמסורת מונה המלאי'. וכן למהך דינו חסר כמו למנות למדוד. ואפי' הכי קאמר תלמודא טעמא דלא לשתמע לי מהך. וכן פיטורין מסיק הרא"ש להיות מלא אף כי לפי הדקדוק דגוש מבטל יו"ד וכדפיר' רש"י בשלהי התקבל ע"ש. אבל בשלשה שהק' מר ליכא למטעי כשלשה דלא משתמע כלל. אבל בשמונה משמע בארץ שמינ' כמו טענו בשמינה וגו'. וכן מנאי כתוב בתשובה במרדכי להיית חסר דלא לשתמע מינאי שמא דגברא ושאר טעמא אע"ג דמדינ' חסר הלכך לענ"ד אין לפקפק בההוא גיטא:

וגר המגרש ראיתי מורי ורבי ז"ל שעשה מעשה וכתב פלוני בן אברהם אבינו ותו לא. והוה במעמד טובא רבנן סמיכי. ושוב מצאתי כן בתשובת הרא"ש וכמדומה שכן ראיתי בספר אבי"ה. ע"כ: