שו"ת מהרי"ל/סימן צט
ועל דבר הקדיש ליתמי הקדושים. אנא לא שמיע ליה מה שכתב מר בשם רבינ' הקדוש. אבל שמעתי אחרים אומרים כן ולא השגחתי בהם כי נראה לי דבר פשוט דיש לאמרו וטעמא דידי מאבלות שכתב מהר"ם דהוי מטעם משפט רשעים בגיהנם י"ב חדש. וכתב מהר"י א"ז בן מהר"ח דצריך להתאבל על קדושי' והאריך בתשובתו וסוף דבריו דהאומר שאין להתאבל עליהם צריך כפרה עכ"ל: וכן שמעתי מרבותי דהכי נפק עובד' בגזיר' פראג שיש שרצו שלא להתאבל על הקדושי' וסוף הסכימו הגדולים בימים ההם להתאבל. והיא גופא נראה לי אע"ג שהם קדושי עליון ובמדרגה העליונה ואין בריה יכולה לעמוד במחיצתם מ"מ מי מפיס דיש עבירות שצריכות' מיתה משונה וצערא דקברא כמו שכתב ר' שמחה וכן כתב הרמב"ן דיש עונש כרת בזה ולבא על מקצת עבירות. דאי לא תימא הכי מי שיש לו אב ידוע ומפורסם בתורה ובחסידו' מנעוריו אטו מי לא בעי קדיש הא מיתה ממרקת ויום כפורים ותשובה וזמנין איכא כולהו בחד גברא. אלא חיישינן שמא בעט בכפרות או שאר חששות. וחזינן ישי מת בעטיו של נחש ונהרג (וקשי לי) [וקל להבין] למשכיל כמוך. ואיוב יוכיח ושאול ובניו לחמו מלחמת השי"ת והוצרכו להבטחה אתה ובניך עמי: