שו"ת מהרי"ל/סימן נה

הנה למדתני רבינו כל מה שנותנין לצורך המת בר מינן. אסור בהנאה. כדילפינין שם שם מעגלה ערופה. והנה שולחן שאנו לומדין עליו יש בו דף שטיהרו עליו מרת יוטא אשת גיסי רבי גוצלק ז"ל: ונא אמ"ץ הורינו אם אנו לומדין בהיתר עליו אע"פ שמצות לא ליהנות ניתנו מ"מ אי איפשר בלא תשמיש אחר. אי מקרי הזמנה בעלמא כיון שלא נתייחד לכך ואנן קיימא לן הזמנה לאו מילתא היא ושריא:

תשובה הדף שטיהרו עליו את המת הנה כל הכלים שמוליכי' עליו את המת לקבורה כרים או כסתות וסדינים ומפות כולן שרי: ואע"ג שכתב בא"ז דמפה שמכסים בה את המת וסרבל שמשימין תחתיו מותרין בהנאה כיון שאין אנו רגילים לקבור במפה וסרבל לא מחליפין בתכריכי המת ואם כן נימא דהדף מחלף בדפי הארון. ולא היא דאין אסורה אלא כלים הנקברים עמו כדאי' בפרק נגמר הדין וכל מה דמתחלף גזרינן וכל הני לא מחלפי העניינים המיוחדי' אית לן לצרכי המת. וסדינים דמטהרים בהם גם כן מנהג פשוט להתירו והטעם נ"ל כדפי' דתכריכין מיוחדין אית לן ולא דמי להנהו סדינים ושמא לרבות' נקט בא"ז מפה או סרבל או לאורח' דמילתא ועוד דנושאין אותו בו לבית החיים: