שו"ת מהרי"ל/סימן נב
תחוג בשמח'. ונס יגון ואנחה. אהו' ידי' בן אחי מהר"י שי'. מה ידעת ולא תדע שהצעת ענין הקידושין לפני מסתמא כוונתה דלימטי' שיכר מכשור'. ואני קטנתי מלברר מילי דקידושין ומכל מקום מרוב הפצרתך והפצרת האחרים אשר כתבו עמך לא נמנעתי מלהשיבך אשר עם לבבי לע"ד קרינא עליה' דמר את נשי עמיתגרשון מבית תענוגיה. בזה שצות' להפריש ריעים האהובים. דאפילו את"ל דאין כאן קידושין כלל אפי' הכי שריא ליה כמו שפי' התו' וראיי' מקטן שקידש סמוך לפירקו. אע"ג דאין לו קידושין כלל אפילו מדרבנן. ואשתו פטורה מן החליצה ומן היבום. אפילו הכי מצוה להשיאו סמוך לפרקו. דאמר מר המשי' בניו ובנותיו סמוך לפירקן אע"ג דאין לו קידושין עליו הכתוב אמר כו' כך פי' ר"י בפרק האיש מקרש. אע"ג דפליג אשאלתות וסבירא ליה דבחיי' אביה אינה מקודשת אפילו למיאון דלא תיקנו רבנן אלא ביתומים מדאיצטריך לאוקמי ביבמות ביתומים בחיי האב. מ"מ פי' ר"י דמותר להיות אצלו ולא חשיב כעין זנות ולא חיישינן לשם יבום וימחה. וכן השיב ר"ת. וכה"ג תמצא בתשובות רבי' שמשון שבמיימוני. ולענין גופה דעובד' אם מקודשת בריצוי האב. אע"ג דפסק רב אלפס והגאונים אפילו נתרצה האב אחרי כן אינה מקודשת פי' ראבי"ה דבריו בנתאכלו המעות בשעת הרצוי והכי נפק עובד' הלכה למעשה שפסקו כך רבי' אליקים ורבי' אב"ן ורשב"ם. כדאיתא באביאסף ומייתי לההיא עובדא במרדכ' ובמיימוני ע"ש. ואפילו שתק כשידע מהני אי לא נתאכלו המעות אפילו אמר צאי וקבלי קידושין לא צריך כדפסק רבי' שמואל. גס הרא"ש תמה על רב אלפס שפסק אפילו נתרצה לא מהני והר"מ כתב באבן העזר דאפילו נתאכלו המעו' מהני רצויין למפריע. מיהו על דא אין לסמוך כיון דמסקי גדולי אשכנ"ז דבעינ' שלא נתאכלו כדלעיל ומשעת רצוי מקודשת ומה שכתבו כולהו רבוות' אין חילוק בין נער' לקטנה. הא בספר חפץ חילוק באביאסף הלא הוא בהג"ה מיימוני. אע"ג דסתר ראייתו ראיתי הג"ה באביאסף שחיזק דברי ספר חפץ וסתר ראייה דבראבי"ה. ועוד הביא ראייה לדברי ספר חפץ מרש"י דגיטין ואין להאריך בזה: ובכתב אבי החתן כתוב וז"ל ודע כי אחי הכלה כו' עד גם כתב שהודיע כבר לאביו מן הזיווג. אכן תשובה מאביו לא ראינו אנחנו עכ"ל. משמע שהאב ידע ושתק ומדלא מיחה משמע שהוא רצונו דלא ניחוש שיכוון לקלקלה ואהני שתק ולאחר הנישואין יערער. כללא דמילתא לע"ד נרא' הואיל ורגילין לקדש בטבעת מסתמ' המקודשת שמרתו. ואינו מתאכל בימים רבים כי כן רגילין לשמור טבעת הקידושין ימים רבים משום חיבה. אם כן כשיתרצ' האב הוו קידושין מעלי' לכל הפחות מההוא יום ואילך. וכן אם תגדל ותעשה בוגרת קודם שנתאכלו הקידושין אך יהיו ברשות כל זמן ותתקדש בו כמו בפקדון כדפירש' רבותי': וגם אין צריך ברכה וחופה אחרת כשיתרצה האב או תיבגר כי הנהו עובדא דתשובת רבינו שמשון דלעיל. אע"ג דיש לחלק דהנהו חופות מעליית' הוא מכל מקום מקצת ראיות שהביא שייכי' נמי לנדון דידן כגון ההיא דקטן דלעיל ויותר ראיות אשר שם ע"ש: וכל מה שכתבת היינו בשתיקת האב או בריצויים. אבל אם מוחה או מיחה בשומעי הקידושין הודיעו לרבנים שי'. אבל כל זמן שלא מיחה איני רואה להפרי'. כתבתי לכם ענ"ד. אבל אל תסמכו עלי עד שתשאלו לרבותי הישישים שבדור: