שו"ת מהרי"ל/סימן כה
בורא נפשות רבות איכא פלוגתא אי צריך לאומרו אחר טיבול ראשון על כן אני אוכל פחות מכזית לאפוקי נפשי מפלוגתא. אע"ג דהמיימו' כתב כזית הא מחו ליה כמה עוכלא בעוכלא: וברכה מעין ג' אע"ג דמהר"מ ורוב גאוני אשכנז סבירא להו לברך בתר כולהו חוץ מן השני וכמדומה שכן נהג אבא מרי ז"ל. אנא חלא בן חמרא איני מברך אלא אחר האחרון כי כן מסיק הרא"ש וכתב דהממעט בברכה הרי זה משובח במקום ספק וכ"ש שנתעצם בראיותיו. וכן נהג מורינו שי' וכן לברך על הלל איני מברך כלל אפי' בתחלה אע"ג דמסקנת מהר"ם לברך ב' פעמי' וכתב אגוד' שכן נהגו מ"מ מסקנת התו' אינו כן והג' מרבוותא וכתב מהר"ח דנהגו שלא לברך: וביהללוך אין חותמין כך פסקו כולהו רבותינו וכן ראיתי כל רבותינו נוהגים חוץ ממהר"א ז"ל שחתם על פי ראבי"ה שבמרדכי וקש' עלי שתסמוך עלי הדיוט ותשנה ממה שנהגת עד כה ע"פ אבא מורי ז"ל ויתר גדולים: וצוקע"ר רגילים ליזהר אם אינו צורך גדול לרפואה כי רוכלים מערבים כמה מינים: וזרע קנבו"ס הר"מ מערזבור"ק התיר כמון אמנם לפי הסמ"ק נראה לאסור כל דמי דגן כמו חרדל וקטנית כדמפורש שם: אף כי אין צריך ליזהר מן השמן מלהדליק: ואותן ענבים דקים נזהרים מהם לפי שמערבין אותם עם הגרוגרות ובסליהם ואם יחפוץ אדם לקיים לפי שכתוב בשיר השירים פתח הסמדר יכול לקיים בענבים דידן: ושבתך וחגך לטוב. נאום אחיך הקטן יעקב לוי: