שו"ת מהרי"ל/סימן כג
והבאים מבית עולמים להתפלל יפה עושים שרוחצין ידיהם משום רוח הטומאה השורה בבית הקברות שתשרה עליו רוח הטומאה: ונטילת ידים מעבירו דמהאי טעמא נטלינ' שחרית דשינ' אחת מס' במית' משום בת מלך: וכמה מיני נטילות מנו רבותינו פרק ערבי פסחים דמעביר רוחות רעות ונטילת שאחר המת מנהג' הוא ואסמכו אקר' ירחצו את ידיהם סופו תיבו' מת כך נמצא בנימוקי' ומקובלני מפי מ"ז שיש לרחוץ גם הפנים על שם ובלע המות וגו' ושוב מצאתי כן ברוקח: ועיקר הטעם להעביר רוח הטומאה כדלעיל ולהכי רוחצין שני' בשובו לחצר ב"ה דמשום דמלאך המות מרקד בין הנשי' בחזירת' כדאיתא בברכות אלמא דמתלוה עם החוזרים וכמו שפי' רשב"ם פ' המוכ' פיר' שהשדים מתלוים עם החוזרים כך נלע"ד. ומה שכתבת שאתם נוהגים לפני קדיש ולאחר הקדי' זה לא ראיתי יותר איפשר שנתפשט ע"י שפעמים מאחרים גומרי הקבורה ואין שהות ביום ומיד כשבאים מתחיל קדיש ואי' להם פנאי ליטול קודם ונוטלים אח"כ ואגב זה עושים ג"כ אחרינא. ומה שיושבים ג"פ בקברות וג"פ בחצר בית הכנסת כן עיקר דשבע פעמים יש לישב כמו שהיו נוהגי' ז' מעמדות ומושבות כנגד ז' הבלים כדאיתא בא"ז וג' וג' הרי ו' שוב הולכין עם האבל לביתו ויושבין שמה הרי ז' כך שמעתי. וכן ראיתי בתו' כמדומני. וז"ל רשב"ם פר' המוכר פירות אז' מעמדות ומושבות בחזרתם מן הקברות הולכין מעט ויושבים לנחם את האבל או להראות צער על המת שמת או להרבות בבכי ולתת איש על לבו לשוב בתשובה כי חיי האדם הבל ועומדין והולכין מעט וחוזרים ויושבים מעט וכך עושין ז' פעמים כדי לתת אל לבו שחיי האדם הבל. והיינו דפרשינן לקמן כנגד ז' הבל הבלים שכתובים בראש ספר קהלת כך נרא' הטעם בעיני. וראיתי כתוב מפני שהשדי' מתלוים עם החוזרים מבית הקברות ולכך תקנו מעמדו' ומושבות כדי שבתוך כך יסתלקו השדי' מעליהם ולא הירא כו' וסתר אותו פי' עיין שם ברשב"ם. וכמדומ' שבני אושטריי"ך תופסים פי' שני כי רגילים לומר ויהי נועם וגם בקשה אחרת: ובאילזש"א אומ' וידוי להציל ממיני פגעים ומשחיתים ביושבי בחצר ב"ה וגם מקפידים מאד אם יכנס אדם לבית אחד מהם קודם שישב בחצר בית הכנסת ומנהג אבותינו תורה היא: