שו"ת מהרי"ל/סימן כב
והדין עם מהרי"ג שהור' שלא יעבור האבל לפני התיבה בבקר בעת הלל כי הקהל בשמחה כמו שבתות וי"ט וכן בין קריאת מגילה מהאי טעמא ג"כ כבר הודעתי דמותר לשאול בשלום אחרים אבל אחרים אין שואלין בשלומו כל י"ב חדש כדלעיל בסימן ו': וכל דין י"ב חדש הן בשינוי מקו' למאי דנוהגים או בגדים חדשים ועיטוף ובכל דינ' נוהג י"ב חדש אבל להתפלל וקדיש מפסיקינ' בסוף י"א חדש: ואיסו' גילוח נוהגינ' באיסטרי"ך י"ב חדש כדאיתא בא"ז אבל בארצות האלה לא נהוג ורבים נוהגים שיעור גערה דהיינו אחר ל' אבל באגוד' כתו' ג' חדשים. וכן אני רגיל לומר לשואלים: תמיהני שכתב הרב הגדול שרפי' בידיה והאשירי כתב בהדיא בשם הרמב"ן שאסור בתספורת על אב ואם אף בשמועה רחוקה והסמ' אשירי מביאו לפסק הלכה וכתב וז"ל ואסור בתספור' על שמועה רחוקה על אביו עד שיגערו בו חבריו וכו' עד אבל אם לא באת' לו השמועה עד לאחר י"ב חדש אינו נוהג אלא יום אחד בלבד עכ"ל וקצת רפי' בידי בשמועה רחוקה כיון דלא חל עליו איסור גילוח. ומ"מ דעתי נוטה דחל עליו שעה אחת ותו לא פקע דלאפושי צער הוא כדי לנוול עצמו ואע"פ שמהר"ם ס"ל ז"ל רצונו לומר כי הוה רגיל בחדש האחרון דבטל ממגו משעת הרגל גזירת י"ב חדש שאר רבותי לא הסכימו לדבריו. ואין להאריך: