שו"ת מהרי"ל/סימן יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

מי ששכח עננו ועוקר רגליו שנינו אין מחזירין אותו אך אם נזכר קודם שעקר רגליו אומרו בלא חתימה: ור"י העיד על ר"ת שחזר בדבר שאם לא אמר אין מחזירין אותו והיה מפר' אין צריך לחזור ואם רוצה יחזור: ואשירי אין רוצה פי' זה ולהתפלל תפלת נדבה שנית ולחדש עננו אין שייך אלא לבעל נפש ומופלג. וטוב שיכוין לש"ץ מלה במלה ויוצא כדפי' בה"ג והגאונים: