שו"ת מהרי"ל/סימן ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ואגב גררא אשאלך והודיעני. דהמרדכי פסק פרק נערה בכתובות בשם מהר"ם ז"ל. דהיכא דמת האב ואחר כך הבן קודם שנשבעה על כתובת' דאין אשת הבן נוטלת כתובתה מנכסי חמי' דחשיב ראוי דהכל משועבד לכתובה ומזונות האם. ובפרק כל הנשבעים כתוב תשובה בשמו דהבעל יורש חמיו וחשוב מוחזק אף על פי שמתה הבת קודם שנשבעה אמה על כתובתה ע"ש: ואי משום דמקולי כתובתה שנו כאן נפלאתי מנלן לחלק הא בתרוייהו אמרי' אין נוטלים בראוי כבמוחזק גבי הדדי פ' יש בכור ובפרק יש נוחלין: ויכולני לחלק חילוק חיצוני אך אין לי כח מנלן: ע"כ מורי תאיר עיני בדין זה דדבר הוו הוא וידעתי כי כל תוכל וכל רז לא אנס לך. ובפר' יש נוחלין יפה כח כתובת אשה מהבעל לענין מלוה. מיהו פי' באשירי הטעם דאשה גבי מן המלוה משום כי היכי דמשעבדינ' ליה לדידיה כו' מדרבי נתן: וגם על זה תמהתי דר"י פסק דלא כרבי נתן פרק בתרא דכתובות במרדכי ובתשובות פירוש הרא"ש ז"ל דמלוה הוה בזמן הזה. כמו אשלי דקמחו' וכה"ג דעיקר אסמכתיהו עלייהו ושלום אחיך הקטן יעקב הלוי: