שו"ת חתם סופר/ליקוטים/סימן צא
חיים ארוכים ושני' מבורכים שמורי' בכל וערוכים ממי שעיני כל אליו מחכים לכבוד אהובי ידידי רחוק מעיני ודבק ברעיוני הרב הגאון הגדול המפורסם בדורו מאור הגולה כקש"ת מו"ה משה פפ"ד נ"י:
אחד"ש דמר ניהו רבא דעמי' הנה מצאתי עצמי כמחוייב בדבר להודיע לכבודו הגאון נ"י שהעוכר ישראל המדפיס ס' נוגה צדק אשר בלי ספק נודע למעכ"ת את מהותו מחמת הרעש שבק"ק ה"ב וק"ק ברלין הוא הולך ונוסע במדינות הללו והנני שולח רצוף פה המכתב אשר כ' הרב המאה"ג המפורסם מו"ה בצלאל רנשבורג נ"י מפראג לבני הגאון אב"ד קעלין והנה העוכר ישראל הנ"ל נסע ביום וי"ו עש"ק דרך איגלויא לווינא וכבר כתבתי היום גם למחו' הגאון המפורסם האב"ד ק"ק נ"ש והמדינה שיכתוב לווינא לאנשים יראי ד' הנמצאים שמה והנה בלי ספק יסע העוכר הנ"ל דרך קהלתו הרמה ע"כ אמרתי אקדמה פניו בתודע למען ידע להדפו ולרדפו בכל מיני רדיפה שבעולם וגם מה טוב אם כבודו הגאון נר"ו יכתוב למודעיו שבעיר ווינא וכן לשאר קהילות הסמוכי במדינות הגר כדי לכתת רגליו של אותו רשע ולהיותי מוטרד מאוד קצרתי הכ"ד ידידו לנצח הדש"ת באהבה רבה ואהבת עולם. אור ליום א' י"ב שבט תקע"ט לפ"ק. נאם הצעיר אלעזר החבק"ק טריטש ואגפי':
העתק מכתב מהרב המאה"ג מו"ה בצלאל רנשבורג מפראג להמאה"ג אב"ד דק"ק קעללין בעהמ"ח ס' שערי תורה אשר זה לשונו:
אחדש"ת אתיתי לחננו אחרי שזה כשנה תמימה הגעתי האגרת מכבוד ש"ב הרב הגאון מוהר"מ רב"ד ק"ק ברלין שירד שם להשתקע איש פלוני' ורב באחת הקהלות במדינת הגר ודרש בתחלה בבה"כ ועבר על פתחי יראים ושלימים ואחרי הקבצו רצי כסף כוסף מהם נטה קו הישר והתחבר עצמו לכת המבקשי' חדשות להתפלל בשפת אשכנזית ולשיר ע"י נכרי בכלי ארגיל בבית תפלה החדשה אשר בנו במות למו והתועב הנ"ל בשם ליבר דרש דרש אגדות של דופי לשמצה בקמיהם ונשתהה שם קרוב לעשרה חדשים ואני כתבתי אז להרב הגאון דטריעסט שיוכיח רבני איטאליע שעמדו לימין המתפרצים והסכימו לס' נו"ץ שהדפים התועב הנ"ל בדעסויא ובנתיים קבלתי תשובה מהרב דטריעסט שהרבני' דשם שהסכימו לא יאות להם התואר רב שאינן בני תורה והנה אתמול בא לעירנו התועב הנ"ל וביקש להסית ולהדיח גם פה וד' הפיר עצתו כי אף שזה ירחיים ד' מצא עוני שהייתי סגור בחדרי על מחלה שנחליתי ואתמול הלכתי פעם ראשונה לא' הגבירים פה ומצאתי הספר על השלחן ושאלתי מאין הגיע אתכם ס' הפסול הזה והשיבו שהמחבר עצמו הוא פה וכבדו להם ואמרתי להם צא טמא קראו לו וספרו מצוה לדונו בשריפה כספר שכתבו מין ואפיקורס ומיד הודעתי הדבר לב"ד ולגבירי הקהל ות"ל עלתה בידינו שביום א' הבע"ל השכם אם לא ירחיק נדוד יוליכהו ע"י פאליצייא ועל השופף ולאשר ידענו שהפאס שלו הוא ללכת לווינא בכן בלי ספק יעבור דרך קהלתו ויתר קהלת לזאת ראיתי טוב לתת תודע לרו"מ הגאון נ"י למען ידע עכ"ל: