שו"ת חתם סופר/ליקוטים/סימן סא
שלום לידידי התורני האברך כבוד מה"ו מיכל נ"י:
כעת הגיע נועם מכתבו לכאן לא הייתי בביתי ובבואי מצאתי שאהבה נפשי והנני להשיבו בקיצור מאפס הפנאי אודת עופות בנוצותן שהורה א' שצריך להסיר הנוצות קודם שרייתן יפה הורה והדמיון לטלפי רגלי הבהמה אינו עולה יפה דא"כ יאמר גם במליחה שתועיל ע"ג הנוצות כמו שמועיל ע"ג טלפי הבהמה ולא אאמין שיטעה בזה שום אדם כי נוצות העוף הוא גשם נפרד מגוף העוף ומפסיק בין המלח והמים שלא יפעלו בגוף העוף משא"כ הטלפי' שהם מחובר לגוף הרגל כמו העצם שסביב המוח שבתוכו ואם עבר ושראם בנוצותם ואח"כ שהו ולא נמלחו עד שהי' ג' ימי' מעל"ע משעת שחיטה אם הי' מונחי' בכלי מים או אפי' בנחל שוטף וראשי העופות הי' למעלה באופן ששבולת הנהר עבר על גבי ראשן נ"ל פשוט שהנוצות עכבו מלהכניס המים לגופם ונאסרו מפני חומרת הגאוני' שהרי אפי' להקל כ' רשב"א דאם נמלגו עופות ברותחים וראשם למעלה אז הנוצות מצילים שלא יגעו הרותחים בגוף העוף והם הם במקום קליפת העוף כמבואר גם בש"ע סי' ס"ח א"כ מכ"ש דאמרי' כן לחומרא אמנם אי הי' בשבולת הנהר ועברו המים במקום רגלי העוף הי' מקום להסתפק ולומר שמועיל שא"א שלא ישפכו המים בין הנוצות ונגעו אל גוף העופות ונתרכך הבשר על ידי המים ולדינא עדיין צריך תלמוד גם בזה:
אשר עלה ברעיונו להדפיס ס' רמב"ן על התורה לבדו בלי מקרא בפנים באופן שיהי' כמות קטן ובקש ממני להעתיק לו חי' על הרמב"ן הנ"ל ולעשותו כמו תוספת עליו כי להיותי עוסק בספר הנ"ל בכל שבוע עם תלמידי' א"א לבה"מ בלא חדוש אלו דבריו האמת כי כבר נודע לכל כי איש חיל ורב פעלי' הוא וכל מגמתיו לש"ש ואמרי' מקצת שבחו בפניו וכו':
מ"מ עצתו בזה לא נהירא לי כלומר לא ס"ל א' במה שרוצה להדפיס ס' הנ"ל בלי פנים מגרע גרעי' דיותר הוא נוח וטוב וגם כבוד גדול לקדוש ה' המחבר זצ"ל בהיותו זר זהב סביב לתורת ה' והוא מבואר וגם יותר בקל יש לעיין בו אם המקרא לפניו ונסקר בסקירה א' וגם פירש"י צריך להיות עמו באגודה כי רוב דבריו בנויי' לפלפל עם רש"י כמ"ש בעצמו בהקדמתו וגם דברי התרגום המה קלורין לעיני' המעייני' ברמב"ן שכמה פעמים דבריו בנויי' עליו כידוע לכל באי שעריו:
ב' כי ספרי הרמב"ן מצויי' אלא שעוסקיו אינם מצויי' ואפי' הת"ח אינם רוצים לעיין בו ולא ימצא א' בעיר וכו' הבקי בו ובאמת הספר הזה הוא יסוד אמונה ושרש הדת לפע"ד וכש"כ ההמוני' שקצרה ידם מעסוק בו:
ג' מ"ש ברוב אהבתו עזה אלי להעתיק לו חידושי על הרמב"ן האמת אגיד כי תלי"ת ימצא בכלל חי' תורה שלי שאני רגיל לעשות קונטרס מיוחד לכל שנה ושנה ולהעלות מה שחנני ה' מידי שבת בשבתו בעיוני בשעת העברת שמו"ת ובשעת קריאת התורה כמ"ש של"ה וציוה על זה ובכללם תלקטו א' הנה וא' הנה מה שנוגע לרמב"ן ז"ל וצריך ברור ויגיעה לחפשם ולסדרם אך אח"ז מי יכניסני למקום הזה לעשותיני סניף לרמב"ן ח"ו ה' יודע כי לא כן אנכי עמדי. ופה ארחיב דבורי בעניני חבורי ספרים כולם ואומר כי אמנם צריכים אנו להודות לה' על המצאת הדפוס בעולם ותיקונו רב מ"מ גם ההפסד רב מאוד ומי יכילנו כי לפנים בישראל הי' גאוני עולם כותבי' דבריהם על ספר ואם נתקבלו אצל חכמי הדור רובם או כולם אז חכמי הדור צוו להעתיקם ונעתקו בכל עיר ומשפחה אמנם אם לא נתקבל ממילא לא קרב איש להעתיק דלא שדי אינש זוזי בכדי וממילא נמי לא ערב איש לחבר חבר אי לא ידע בנפשו שהוא גדול העולם ויקפצו רבים להעתיקו ואז הי' רוב הספרי' המצויי' בעולם טובים וישרים ואמנם מאז החל הדפוס נתבטל ההעתקה ואפי' אם יחבר גדול כיהושע בן נון מחברת אם לא ידפסנו לא יתפשט ע"י בעולם שום העתקה ועי"ז כמה צדיקי' וגאונים נמנעי' מלהעלות דבריהם ולהדפיסם כי אומרים מי יכניסנו לתגר הזה ולכל הטורח ואיה נצטוינו על ככה די אם אעלה על הכתב והרוצה להעתיק יעתיק ובאמת אין איש מאסף אותם ויותר מזה חבל על דאבדין כל ספרי הקדמונים אשר היה לעינים לרבותינו בעלי התוס' כולם נאבדו ממנו כי בטלו המעתיקים ואל הדפוס לא הובאו ונשתכחה תורתם מישראל עי"ז אמנם בהפך מזה כל מי שרוצה שיתפשטו דבריו בעולם בין יהי' ראוי והגון ובין שלא יהי' ראוי לכך מ"מ קובעם בדפוס ועשה אותם כיון ויש שיעשנו רק לעטרה וקרדום ויש אשר ידפיס בילדותו ומתחרט בזקנותו ומה יעשה אחר שכבר נתפשט ע"י הדפוס וע"כ צריך לאחזוקי דבריו הראשונים מפני הבושה והלא הרי"ף ציוה למחוק כמה דברים מספרו אחר שחזר בהם אמנם ספר הנדפס א"א לחזור ולתקנו כידוע:
ועוד רעה חולי ראיתי בעו"ה לבי לחוקקי ישראל רבותי הקדושי' שבדור הזה התחילו לתת ידים במה שהנהיגו לדפוס ספרם בלי נטילת הסכמה וטעמם ונימוקם המבואר בהקדמת ספרם הוא אמת וצדק וכמ"ש הגאון מה"ו משלם זצ"ל בהסכמתו על ספר דגול מרבבה אבל לא נתנו על לבם מה יהי' באחרונה כי מי גרם לעם רב מעם ה' אשר בעו"ה נטה לבם מאחרי תורת מרע"ה ולנטות להיות אחרי רבים לרעות להלכד ברשת האפיקורסות מי גרם כל אלה הלא עמך כולם צדיקים מאז מעולם אך בתחלה התפשטו ספרי מירוס פירושי' שונים על התורה וספרי נביאים ושארי מחברת דמשכי בליצנותי' ולהיותם נדפסי' בלה"ק בלשון צח דמשכי עסקו בה ההמוני' ונלכדו בחרמם וירדו ממדרגה למדרגה עד שבעו"ה פשתה הנגע גברו ועתקו ועשו חיל ואי הי' כלל מונח וגדר גדור ותקנה קבוע וחרם לבלי קנות שום ספר שאין עליו הסכמה מגאוני הזמן וכן ראוי ולא תהא תורה שלימה שלנו וכו' שהרי גם או"ה אינם נותנים רשות לדפוס שום ספר בלי בדיקה שלא יהי' נגד הדת או נגד נימוס המלכות א"כ למה נגרע ואז לא הי' שום מקום שתתפשט הנגע ולא נספתו עם ה' אחרי דבריהם אבל מכיון שיד השרים והסגנים הי' תחלה להדפיס ספרם הקדושים בלי הסכמה ע"כ אין כח למחות ונתקלקלה השורה בעו"ה והי' מה שהי' ועינינו רואות ולבנו דוה ה' יעזור ויושיע במהרה לגול מעל עמו מסך הסכלות ואז יראו עינינו וישמח לבנו הארכתי בזה ה' יודע כי מרוב שיחי וכעסי נתתי שמחה בלבי למצוא מקום להוציא מלבי:
ואסיים בדבר טוב בעקבות משיחא אעורר על דברי רמב"ן בפ' בראשית על פסוק אשר ברא אלקי' לעשות שם האריך לגלות קץ הכמוס ומרוב חשקו ותאותו לביאת משיח קירב חשבונו להיות קרוב לזמנו ז"ל וטעה טעות גדול במח"כ הרמה ואעתיק לשוני בחי' תורה שלי פ' בראשית ונוראות נפלאתי על הרמב"ן ז"ל שכ' ביום הששי בבקר וכו' ואחרי עשיריתו כשעור הנץ החמה יבוא הגואל וכו' ויהי' זה קי"ח שנים אחרי ה' אלפי' וכו' עכ"ל ותימה רבה כי שכח היום הולך אחר הלילה ויהי ערב ויהי בקר נמצא כי ת"ק שנים הראשוני' של אלף הששי הם בבחי' הלילה שהוא הערב של יום הששי של בריאה ואח"כ הי' בריאת החיות ואם נמתין עוד עד אחר הנץ החמה לקיים כסאו כשמש נגדי והנץ הוא עשירית היום א"כ יהי' עכ"פ אחר תק"נ שנים לאלף הששי אמנם נראה שאין שייך כשמש נגדי על התחלת התנוצצה אלא אח"כ ויהי' גם זה סעד לרמז המקובל לנו אחרי נמכר גאולה תהי' לו עכ"ל שם ובזה אסיים ברב ברכות הכ"ד החותם באהבה רבה. פה מ"ד נגהי ליום ד' בטו"ב אייר תקס"ג לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: