שו"ת חתם סופר/ליקוטים/סימן נד
שלום וכ"ט לאלופי יהודה נגידים תורניים אקרו"ט דק"ק באניהארט יע"א ומי בראש ה"ה הרבני המופלא מו"ה יוסף ברודא נ"י ושלום תניין לה"ה הרבני המופלא מו"ה מיכל סג"ל נ"י:
יקרתם הגיעני נידון מקום בה"כ שהי' מוחזק זה הרבה שנים בחזקת יורשי ר"א נ"ש ועתה הוא בחזקת יתמי יורשיו וכעת נמצא בפנקס הקהל שנתיסד שנת תקנ"ו (דהיינו בפנקס הישן הי' כתוב נומרי ס"ב שייך לר"א נ"ש) ונתחדש הפנקס בשנתקנ"ו ושם כתוב לאמור בזה"ל ס"ב שייך לר"א נ"ש ועכשיו קנה ה' ישראל סג"ל בג' הכרזות כנהוג ושייך לו ולי"א לצמיתת עלמין ועי"ז עורר המופלא מו"ה מיכל סג"ל הנ"ל על חזקת היורשי' הנ"ל כי תחילת חזקת אביהם הי' אחר מיתת ר' ישראל סג"ל כשהי' ר"מ סג"ל קטן בן ג' שנים ואין מחזיקי' בנכסי קטן אפי' הגדול וא"כ נשאר המקום בבה"כ ר' מיכל בן ר' ישראל שקנאו מאבי אביהם של יתומי' הנ"ל ונשאלה שאלה זו לפני הגאון הגדול מו"ה הרש העלליר זצ"ל וראיתי תשובתו החליט דהחזקה לא הוה חזקה אבל גם השטר שבפנקס הקהל אינו ראי' ליורשי ר' ישראל דטענינן ליתמי מזויף נמצא נשאר המקום בחזקת אבי אבוהן דיתמי כי מ"ש בפנקס שמכר לר' ישראל חיישי' דלמא מזוייף הוא ואחר תשובה נטרפה לו השעה ונתבקש בישיבה של מעלה וחזרו ושאלו ממני לחוות דעי גם אני:
הגם שאין משיבין הארי אחרי מותו מ"מ הכא מעלתם במ"כ שאלו שלא כהוגן ולפי ששאלתם השיב כהוגן אתם לא הודעתם להגאון זצ"ל כי כן מנהג מדינתינו וכל מקום שעברתי שמקומו' בבה"כ נכתבו בפנקס הקהל וזו היא שטר מכירה שלהם אלא שהיחידי' רגילי' להעתיק להם ע"י נאמן הקהלה אותו לשון שבפנקס הקהל שיהי' לו לראי' וגם לידע באיזה דף שבפנקס נרשם והרי הוא שטר מעלי' ואינו נכתב אלא ע"י נאמן הקהלה במעמד הקהלה וחלילה לחוש לזה לזיוף וכי גרע ח"ו מספר פראטאקאל של ערכאות כמ"ש בח"מ סי' ס"ו וסמ"ע ס"ק ועיין בפנים בתשו' רשב"א סי' תתקפ"ב שאפי' כ' הנער של השופט מחזיקנן אימת רבו עליו כ"ש מ"ש נאמן הקהלה בספר הקהל והרא"ש כלל ה' כ' אפי' אם רק שמות הבעלים נרשם על כל מקום בבה"כ אם המנהג באותו מקום לסמוך עליו כשטר גמור כ"ש הכא ולא דמי לפנקסו של חנוני דאע"ג דיכול לטעון טענת ברי על פנקסו להשביע אבל לא להוציא ממון התם מפורש טעמא בירושלמי אע"ג חזקה לא מרע אומנתו לרשום בשקר ומשו"ה אם שכח הוא ומצא בפנקסו יכול לטעון ברי להשביע לאידך אבל אינו חזקה אלימתא דחנוני כותב בידו א' ומוחק בידו א' עיי' תשו' רא"ש כלל פ"ו אבל הכא לא יהא נאמן הקהל במעמד כל הקהל כנערו של ערכי ואין ספק שאין כאן זיוף כלל וכן תשו' רשב"א שבסמ"ע סס"י קמ"ו מיירי בכה"ג שנהגו להאמין פנקס מזכרת הסופר:
אך מה שיש לפקפק קצת כיון שמשמעות מכתב מעלתם כשהועתק הפנקס החדש שנת תקנ"ו מן הישן אז כבר מת ר"א נ"ש ובפנקס הראשון כשהי' חי שם לא נזכר שמכר ר' ישראל סג"ל רק בהעתק אחר שכבר מת ומנין להם לקהל שמכר לר' ישראל הלא לא הי' המוכר לפניהם ובלשון השאלה שהעתקתי לעיל כתי' בג' העדות אולי הכוונה בגביות עדיות א"כ הוא הרי העידו שנגבו עדות ע"ז כדינו אך אם לא נתפרש שגבו עדות על זה לא יהא שהעידו בע"פ לפנינו שקנה ר"י סג"ל. אנו מנא אתם יודעי' אולי מאומד ומדומה ואולי אנשי קהל שמעו כך או מקרובי' ופסולי' וצריך חימוץ וברור וכל זמן שלא נתברר א"א שיקנה אדם המקום ההוא כיון שלא נודעו בעליו מי יחתום שטר מכירה ע"כ יבצע הריב ויתנו למו"ה מיכל מנה א' אפים שיקנה בק"ג המקום ליתומי' ושוב יכולי' הם למכור לאחר על שמם והביצוע טוב לעולם ואחתום בברכה א"נ. פ"ב יום ב' טו"ב שבט תקצ"ה לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: