שו"ת חתם סופר/ליקוטים/סימן נב
שלום וכ"ט לה"ה הרב המופלג מו"ה יוסף ליב נ"י בק"ק איסאק:
לנחיצת בעל הדרך לא אוכל להאריך ע"כ תשובתי בצדו אם עוברת ע"ד מתרינן בה שאם לא תשמע לקול מורים יוציאה הבעל מביתו ויהי' פטור משאר כסות ועונה וכל חיובי אישות עד זמן כך וכך לפי ראות עיני ב"ד ואם אז תקבל גיטה וכתו' ברצון הרי טוב ואם לאו נתיר לו לישא אשה עלי' בהשלשת גט ואיבוד כתובה:
מה שהקשה לנו"ז איך החרים ר"ג על מה שמפורש בתורה אדר"ג לק"מ דאע"ג אין חכמי' יכולי' לאסור בתקנה מה שמותר בפירוש בתורה מ"מ אדם האוסר על עצמו בשבועה או בחרם בודאי אסור אפי' מה שהותר בפירוש בתורה ואדם המחרים עצמו אם ישא ב' נשים הרי חרמו חל עליו בלי ספק והנה יש לכל נשיא ישראל וגדול הדור להחרים ולאסור כמו שאדם נשבע לעצמו וזה ביאר רמב"ן בקונטרס משפטי החרם שלו ובתורה בפסוק וכל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה שמזה נתחייב יהונתן מיתה לולי שפדאוה ופי' שהתירו חרמו של שאול ע"ש בביאור ולא אמר ט"ז אלא דאי לא אסרו בחרם רק בתקנה ליכא לאו דלא תסור ואי קשי' קו' ט"ז אהש"ס ס"פ הבע"י למ"ד הנושא אשה על אשתו יוציא ויתן כתובה נהי אין קיי"ל כרבא דאי מצי למיקם בספוקא נושא לולי חרם דר"ג אבל הך מ"ד ס"ל אפי' מצי למיקם בספוקי כופי' אותו להוציא והלא קרא כתי' כי יהי' לאיש ב' נשים. אבל כבר כתבתי במקום אחר מה שקשה אהט"ז דחז"ל בפ' איזהו נשך אסרו רבית גוי שלא נלמוד ממעשיו וק' הלא קרא כתי' לנכרי תשיך אי הי' חז"ל אוסרי' רבית נכרי גזירה משום רבית ישראל זה הוא נגד התור' דכתי' לנכרי תשיך אבל הם לא באו לגדור גדר אריבית אלא על לאו אחר דכתי' לא תלמד לעשות כתועבות הגוים ההם וראו חז"ל כי הלוואות ריבית מביא ללמוד ממעשיו אסרו לגדור הלאו ההוא לא לעשו' גדר לריבית וזה מותר וא"ש ולק"מ וה"נ דכוותי' אלו אסרו לישא ב' נשים שלא ירבה במשגל ותאוה זה התורה התירה אבל הם ראו לעשות גדר ללאו שארה כסותה ועונתה לא יגרע אפי' מצי השתא למיקם בספוקי' דלמא לעתיד לא מצי למיקם ע"כ אסור להך מ"ד ומ"מ פליג רבא משום דאינו דומה ממש למ"ש לעיל בלאו דלא תלמד לעשות הנ"ל דהכא הוה ממש אותו ענין עצמו שהתירה תורה:
ועיי' מג"א סי' תקנ"א סק"ז היכי דאיכא שום דיעה להחמיר אפי' לית הלכתא כוותי' מ"מ אם קבלו עלייהו כאותה של ר"ג טפי אפי' בלא חרם הוה כקיבל עליו חומרת אותו מ"ד בנחיצה רבה. הכ"ד פ"ב יום א' יו"ד אלול תקצ"ד לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: