שו"ת חתם סופר/ליקוטים/סימן מט
לבקשת האדון הגדול פישגאל - ע"ד ברוך בן שמואל שזה שנתים ימים נשא אשת אחי אביו בשמה מרים בת צבי וסידר לו קדושין הירשל מארקוס חוץ לעירו סאטשין והוליד ממנה ב' בנים ועתה היא מעוברת מהשלישי והרב אב"ד אז מו"ה מאיר פאנעצ"ל התר' בהם ולא שמעו ולא הטו אזן והרב מורה הוראה של עכשיו בעזרת אקרו"ט גרשו הזוג מבה"כ והבדילום מכל זכיות של בני הקהלה והזוג טוענים שהם שמעו לקול הירשל מארקוס המסדר קדושי' שהתיר להם ועתה בקש ממני האדון הנ"ל להודיע עפ"י דת תה"ק מה יהי' משפט הזוג והמסדר קדושי' המסית והמדיח לפי דבריהם:
תשובה. כתוב הדור הוא בתורת משה פ' אחרי מות קפי' י"ח פסוק ג' ערות אחי אביך לא תגלה אל אשתו לא תקרב דודתך היא ובפ' קדושים קפי' כ' פ' י"ט ואיש אשר ישכב את דודתו ערות דודו גילה חטאם ישאו ערירים ימותו ובתלמוד במשנה ריש כריתות שלשים חשש כריתות וכו' הבא על אשת אחי אביו מבואר מזה שחייב כרת וערירי על כל ביאה וביאה והולדות הם ממזירים כמבואר בש"ע אה"ע סי' ד' סעי' י"ג איזהו ממזר זה הבא מא' מכל עריות בין בחייבי מיתות בין מחייבי כריתות וכו' ובראש הסי' שם וז"ל וממזרים אסורי' ואסורים איסור עולם עד סוף כל הדורות בין זכרים בין נקבות ומפורש כן בתורת משה פ' כי תצא קפי' כ"ג פ"ג לא יבוא ממזר בקהל ה' גם דור עשירי לא יבוא לו בקהל ה' ופירש"י לא ישא ישראלית ומבואר בש"ע אה"ע סי' ט"ו בתחילתו וז"ל אלו שאסורי' מחמת ערוה מן התורה אין קידושי' תופסים בהם וכו' ואותן שהן אסורי' מדרבנן קידושי' תופסים בהם וצריכות גט מבואר מזה שהאיסורי' מן התורה אין כאן קידושי' ולא צריך גט כלל וכ' שם אשת אחי אביו מן האב אסורה לו מה"ת:
יראה כל עין הרואה שהקידושי' שסדר המסית הירשל מארקוס להזוג ברוך בן שמואל לישא דודתו מרים בת צבי אין בהם ממש וחייבי' כרת על כל ביאה וביאה והיא יוצאת ממנו בלא גט ומותרת לכל העולם חוץ מכהן שהיא זונה ואסורה לכהן והבנים מצוה לפרסם שהם ממזרים ובניהם עד סוף העולם:
והנה כתיב בתורת משה ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת ופי' בספרי ומייתי רמב"ן זה ב"ד של מטה שהם בארור אם יש כח בידם להקים התורה בידי רשעים המחללי' ועוברי' על הדת אך בהיות שאסור לנו לעבור על ציווי המלך יר"ה ע"כ אין אנו מחוייבי' ולא רשאי לענוש יותר מאשר הורשה לנו מפי הגדול המלך יר"ה:
ת"ל ש"ע ח"מ סי' ב' כל ב"ד אפי' אינם סמוכי' בא"י אם רואי' שהעם פרוצים בעבירות ושהוא צורך שעה דנין וכו' בין כל דיני עונשים וכו' וכ' רמ"א ויש להם כח להפקיר ממונו ולאבדו וכו' וכבר כתבתי שחלילה לנו להרים יד בזה נגד רשות הקיסר ושרי המדינה ובש"ע י"ד רס"י של"ד העובר על דבר איסור מנדי' אותו לאלתר והנה נידוי וחרם אסור לנו מפי הקיסר יר"ה וחלילה לעבור מצותו אבל לגרשו מבה"כ ושלא להתחבר עמו ולמול בניו זה אינו נאסר מהמלכות וכ' רמ"א שם סעי' ו' ויש רשות לב"ד להחמיר עליו שלא ימולו בניו ושלא יקבר אם ימות ולגרש בניו מבית הספר ואשתו מבה"כ עד שיקבל עליו הדין והנה זה לא אסרו הקיסר וגם שרי מדינתינו חסידים הם ורוצים בקיום דת של כל בעל דת ולענות הפורצים גדרי דתם ע"כ אם ב"ד וקהל שותקים לעוברי עבירה אלו הם בכלל ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת ע"כ מובן לכל בר דעת כי יפה וכדין עשו במה שעשו לברוך ומרים הנ"ל:
מה שמתנצלים כי הסיתום מארקוס הירשל הנ"ל אין זה כדי שהרי הרב בעירם מו"ה מאיר זצ"ל עמד נגדם בכל כח עוז ותעצומו' וגם אני כתבתי בזה והי' להם לשמוע להרב בעירם ולא למארקוס הירשל ע"כ יפה עשו הרב וקרו"ט על העבר ואם מכאן ולהבא יפרשו זה מזו וישובו אל ה' אין לך דבר שעומד בפני התשובה ויראה הרב איך לקרבם אל ה' אחר שיתרחקו ויפרשו זה מזו ויקבלו תשובה על העבר:
אמנם רע ומר ענשו של המסית ומדיח מארקוס הירשל כי הזוג הלכו אחר תאות לבם הרע ויצרם הזונה אבל זה המסית בשאט לבו גרם לעבור על כמה כריתות ולהרבות ממזרי' עונשו קשה משלהם וראוי יותר לפוסלו מכל דבר הנוגע לדת ישראל ולהנהיג ציבור כלל וחוטא בל יתגאה ואם יקבל תשובה קשה תשובתו ומ"מ אין דוחי' אותו אך פרנס וממונה על ציבור לא יהי' כדאי' ב"ב ט"ו ע"ב ששפטו את שופטיהם א"ל טול קיסם בין שיניך א"ל טול קורה מבין עיניך א"ל כספך הי' לסיגים א"ל סבאך מהול במים כל הדברים הללו פשוטים וברורים עפ"י דת תה"ק דת משה וישראל וחתמתי שמי. משה"ק סופר מפפד"מ: