שו"ת חתם סופר/ליקוטים/סימן מא

לדוד המשכיל שיכל את ידיו רב לו למשקל ומטרי בהלכה רווחת בישראל יעזרהו האל ויראהו בישועתו בבנין אריאל ה"ה ידידי הרב הגדול המופלא ומופלג נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מו"ה דוד נ"י אב"ד דק"ק ק"ד יע"א:

ראיתי מעשי ידיו אשר כוננו אצבעותיו למלחמה של תורה לבנות דיק לשפוך סוללה על ערי מבצר אשר יצא להם שם משמואל הגאון בעל ב"ש ובאמת כבר קדמו בתשו' מהר"ם א"ש והרגיש בשם עיר בודין דמתקרי' אובין ושם נאמר וז"ל ודע כי המחבר ב"ש העתיק כפי אשר מצא בספרי' ישנים ובאמת צריכי' אנו ליישב שלא לסתור דברי ש"ע דהא פסק בלי שום חולק דלעולם שם ישראל עיקור עכ"ל לענינינו ובאמת דבריו שם בתשובה מספיקים להלכה בענין קריאת שם עיר אובין ועוד נביא דבריו לקמן אי"ה. אך מה נעשה בשארי קושי' שהקשה מעכ"ת על שארי עיירות ויש לנו להוסיף עליו עוד קושי' כאלו ממה שכתב שם באמבערק פיורדא וממש כבר נעקרו שמות הללו ובלאה"נ ממש ברוב קהלות ישראל ידוע ומפורסם שנשתנו שמות העיר והנהר שכותבי' בגטין מאשר נאמרי' בפה ומבטא שפתים מענץ כותבי' מעגנצא פ"פ דמיין כותבי' וורנקבורט הנה גם פה העיר נקרא בפי כל מאטרשדארף ואין א' הן ישראל או גוים שיקרא בשם אחר כ"א מאטרשדארף בדל"ת אל"ף בין שי"ן לרי"ש וכשסדרתי גט פה חקרתי אחר טופסי גטין הראשונים וראיתי בגט א' שסדר הגאון מו"ה גרשון זצ"ל שהי' אח"כ אב"ד במדינת מעהרין וכ' בו מאטרשטורף בטי"ת וי"ו בין שי"ן לרי"ש ואח"כ הובא לפני ג"כ טופס גט א' מהגאון מו"ה ירמי' נ"י כ' ג"כ כנ"ל וכן העידו לפני שכן נכתב שם העיר בגט מעולם אבל אין א' יודע מאין בא זה השם ואנכי עמדתי מרעיד ואשתומם כשעה חדא וכי נשווי לכל הגאונים והרבנים טועים ח"ו הלא דבר הוא והנה אם באנו לדון אחר כל עיר ועיר ולהמציא תי' בסברו' הכרס ולדרוש לשון הדיוט לומר טעם קריאת שם זה כך ושם זה כך נאריך בדברי' שאין להם שורש ונבדה דברים מלבנו ע"כ אמרתי אני עם לבי להסביר בזה סברא כוללת בכל עניני שמות העיירות אשר בו יתורצו כל הקושיות ונביא קצת ראי' לדברינו מדברי הש"ס והראשונים ויהי' כל דברי חכמים קיימים:

בתחילה צריכי' אנו להבין מה הועילו לנו הראשונים ז"ל שכ' לנו שם כמה עיירות והב"ש הוא גם הוא קבץ והעתיק איזה מהם ללא הועיל הלא כל מסדר גט יראה לעיניו במקומו ושעתו מה שם יקראו לעירו בשלמא שמות אנשים איכא אנשי דלא חתמו עצמם מעולם או שהמגרש אינו בפנינו שעשה שליח או האשה אינה בפנינו או שם אביהם שאינם פה וליכא סהדי איך הרגילו לחתום עצמם א"כ ע"כ צריכי' לכלל מה איך יכתוב השם ההוא משא"כ שם עיר ועיר ונהרותי' מה תועלת יש בזה ובפרט כי ידוע ששמות העיירות ונהרות משתנה במבטא באורך הזמן מדור לדור כידוע ובפרט לפי מנהגינו שאין כותבי' רק שם עמידת הבעל והעדים והרב המסדר שם הוא ויחקור על הדבר וא"כ מה צורך בידיעת שמות הללו וצ"ע לכאורה:

וקרוב לזה יש לעיין בפסקי מהרא"י סי' קמ"ב נסתפק השואל בעיר רוטובורק שהובא לפניו טופס מהגאון מהר"ם מרוטונבורק שכ' שם רוטוננבורק בשני נוני"ן איך יכתוב וז"ל תשו' ואשר נסתפקת אם יש לכתוב רוטנבורק בחד נו"ן בין ט' לבי"ת זו אינה צריכה אפי' לפרוזדר דהא כ"ע קרו לי' הכי ואי משום דבטופס כתוב רוטננבורק ודוק מרישא איפכא וממ"נ חדא ט"ס הוא ולא ידעי' הי מנייהו ומעתה זיל בתר לישנא דכ"ע וע"כ סיפא טעות הוא עכ"ל לענינינו משמע הא אי לא הוה הטופס מוחזק בטעות הוה אזלי' בתרי' לכתוב ב' נוני"ן אע"ג דכ"ע לא קרי לי' הכי וקשה אמאי הא נשתנה שם עיר עתה לכתוב בנון א' גם על השואל יפלא מה הי' לו לשאול וכי לא ידע שכותבי' שם העיר כמו שהיא נקראת עתה וכן יל"ד בתה"ד סי' רל"א בסוגי' שכ' שם דהיכי דיש לכתוב תי"ו או טי"ת טוב יותר לכתוב טי"ת משום שהתי"ו נקראת לפעמים רפוי' וכ' וז"ל אין להקשות עלה ממה שהי' כותבי' קרימ"ש ולא הי' כותבי' קרימס מפני הטעות כי השי"ן לפעמי' בימין י"ל שמא אותה העיר מקדם הי' נקראת בשי"ן ימין או קרוב להברת שי"ן בימין וע"כ צריכי' לומר שנשתנה שמה קצת שהרי עכשיו נקראת היא בפי כל אדם קרימז וא"ת היינו טעמא שהזכרתם בסמ"ך והזיי"ן קרובה להתחלף המדקדק בלשון בני אוסטרייך בני כפרים ימצא לו שגם הזיי"ן והשי"ן בימין קרובי' להתחלף להם לפי עבות לשון אשכנז שיש להם עכ"ל הארכתי קצת בהעתקת לשונו כי עוד נצטרך לו אי"ה. והנה היא העיר שנשתנה גם עתה שמה ונקראת קרעמז בעי"ן במדינת שטייארן ומשמע בשעת כתיבת הגטין ההמה היתה נקראת קרימס ומ"מ כתבו בשי"ן משום שמימים קדמונים היתה נקראת כך וקשה מה לנו עם ימים הקדמונים ויש לדחות ולפרש קצת דברי תה"ד באופן שלא תקשה וק"ל מ"מ ק' ראשונה קשה בודאי:

ומה שצ"ע ביותר הוא הש"ס ס"פ במה מדליקין דקאמר אביי דנשתנה שמי' בבל בורסיף בורסיף בבל נפקא מיני' לגטי נשים ופירש"י שם לענין שינה שמו ושמה שם עירו ועירה צריך לכתוב שם של עכשיו ע"ש וק' מה צורך בהודעה זו בשלמא שופר חצוצרת א"ש דאף על גב דאשתנה בלשון ב"א מ"מ בלשון תורה לא אשתני ועם הארץ הבא לשאול לת"ח המורגל בלשון תורה ואמר שופר ויטעה ע"ה ע"כ הודיעו חז"ל להיות זהיר בתשובתו וכן צפצפה וערבה דשניהם לשון קרא כי ערבה כתי' בתורה וצפצפה ביחזקאל ואינשי בעלמא שינו שמיי' ע"כ צריך הודעה לת"ח כנ"ל שלא יכשל בלשונו וכן פתורא ופתורתא למקח וממכר נמי א"ש דאעפ"י שיש לחקור בזה אחר לשון בני אדם מ"מ יטעון הא איכא נמי מיעוטא דלא קרו לי' אלא פתורתא ואין הולכי' בממון אחר הרוב ע"כ קמ"ל דאשתני שמי' לגמרי ואפי' מיעוטא ליכא וגם גבי כסי והובלילא שהוזכר בלשון משנה וברייתא המסס ובית הכוסת ות"ח מורגלי' בו וצריכי' לידע להשיב שואליהם דבר ברור וכנ"ל:

אבל בבל ובורסיף לגטי נשים למאי הלכתא הלא דבר ידוע לכל בני המדינות הקרובי' שכך קוראי' לה רובא וכולי עלמא ומאי קמ"ל אביי ועוד מ"ש בבל ובורסיף שהזכיר הלא איכא עיירות טובא דנשתנו שמי' עי' מגילה ו' ע"א קסרי נקרא אחידת מגדל שיר ולשם פמייס יע"ש ואדרבא אותו הי' לו להזכיר כי בבל ובורסיף אין בו חדוש הלא הי' דירתם שם ומסתמא נודע לכל שם העיר:

מכל הלין נ"ל בעניותי להניח ג' כללים בענין זה וא"ש הכל בעזה"י והוא הראשון כשבאים לכתוב גט מחדש בעיר שעדיין לא נודע איך כתבו הקדמונים שם העיר בגט ולא מצא שום טופס אזי אין לנו אלא שמה של עכשיו הנהוג בפי ההמון ועל כיוצא בזה הניחו הקדמוני' כללא דהולכי' אחר שם ישראל ולא אחר שם הגוים כלל לעשותו עיקור כמ"ש מהרי"ק שרש ק"ו הביאו ב"י סי' קכ"ח וז"ל דאין לומר שיכתוב שם המפורסם בל' לטין אלא יש לכתוב השם המפורסם יותר בין העברי' דפרסום גוים לא מעלה ולא מוריד עכ"ל והנה באמת כ' בב"י שכיוצא בזה כ' מהרי"א בכתביו סי' קמ"ב שאעפ"י שבכתב גלחות שבחותם העיר בגימל בסוף מכל מקום אין כותבי' אלא בקוף לפי שמוצא הלשון שנון וצח יותר מבגימל ובמדינה שמזכירין לשון אשכנז צח ושנון מדברים כך ואחר שנון לשון אשכנז אנו כותבי' בגטין ומסיים על זה הרב"י הרי דאינו חושש על כתב גלחות אלא על לשון אשכנז שהוא המפורסם בין העברי' עכ"ל הרב"י ועל פי דבריו אלו כ' רמ"א בהגה' ש"ע סי' הנ"ל ואם יש לעיר ב' שמות א' נקרא בפי ישראל וא' נקרא בלשון גוי שם שקורי' לו ישראל עיקור וכותבי' כפי משמעות לשונם ונרשם שם מהרי"ק שרש ק"ו ופסקי מהרא"י סי' קמ"ב ולפע"ד לא כיוון בפסקי מהרא"י לדברי מהרי"ק כלל דמה ענין לשונן לשון אשכנז להכי ה"ל למימר כיון שהיהודים קוראי' בקוף אזלי' בתרייהו בשגם הדבר תמוה בשלמא אם יש לעיר שם אחר בלשון עברי מבלשון גוים בודאי י"ל סברת מהרי"ק דבעי' פרסום בין בני ישראל אך אי גם היהודים קורי' שמה כמו הגוים אלא שהספק אם בגימל או בקוף פשיטא דאינהי בקיאי טפי מנן שהעיירות שלהם והם יקראו שמותם עלי אדמות וכיון שהיהודים לא שינו שם העיר א"כ מסתמא ראוי לכתוב ולקרות כמו שכ' בחותם העיר ובפנקס האמבט. ולאחר בקשת המחילה מהרב"י נראה שטעה בהבנת פסקי מהרא"י וטעות זה בא לו על שהי' הרב"י ספרדי ולא ידע מהו כ' גלחת סבור הי' שהוא לשון אחר כמו לטין שכ' מהרי"ק ואינינו אלא ל' אשכנז ומ"ש בפסקי מהרא"י בכתב גלחות היינו משום שאמר שנכתוב בגימ"ל ואיך שייך גימ"ל בלשון אשכנז ע"כ כ' בכתב גלחות פי' גימ"ל שבכתב גלחוה שקורי' גֶע אבל הלשון הכל חד וכוונת מהרי"א נ"ל כך לפי מה שהניח שם בתשו' ההיא וכן בתה"ד סרל"א כי בני אוסטרייך קורעין פיהם ומשנים לשון צח של בני אשכנז ועי"ז בא כמה שינויים ואנו אין לנו אלא צחות לשון אשכנז וטעמו נ"ל כי מסתמא מי שקרא שם העיר קרא לה בצחות לשון אשכנז והם שינו טעמו כדרכם ולא אזלי' בתריי' וי"ל מסתמא לשון אשכנז המורגל בין היהודים צח יותר כי ידוע שבאנו למדינת אלו אוסטרייך הגר פיהם מעהרין פולין ממגורשי אשכנז שלופי חרב תתנ"ו ולשונם צח יותר מעמים הללו ע"כ אזלינן בתריי' כל זה אי שני השמות עולים בקנה אחד רק שיש שינוי מה ביניהם אזי כותבי' לשון צח וברור שבאותו הלשון יהי' המדבר צחות ישראל או גוי אמנם אם א"א לתלות השינוי בצחות ומ"מ שינוי קצת מיהת הוה בזה מסתפק בפסקי מהרא"י סי' רמ"ב גבי כינוי שם וורייד"א מסיים שם וז"ל ויש לכתוב הכינוי שקורי' היהודים דלעולם עיקור טפי אמנם בעיירות ונהרות שמשתנים שמותיהם בין יהודים לגוים הפהמיי' בזה צריך לדקדק אם לכתוב שניהם ושמעתי שבפראג כותבי' העיר בל' פיהמיש לא ידעתי האמת עכ"ל הרי לפנינו שאעפ"י שבשמות האנשים החליט ששם שקורי' לו יהודים עיקר מ"מ בעיירות ונהרות מסתפק ומשמע שדעתו נוטה דשם הפהמיים עיקור וא"כ סתר עצמו למ"ש לעיל לפי הבנת ב"י אע"כ כמ"ש בשלמ' בהבנת לשון אשכנז בזה לשון היהודי' צח יותר משא"כ בשינוי שבין פהמיים ליהודים ועמ"ש תשו' מהר"ם א"ש חלק א' סי' י"ט וסי' כ' ובס' מכתב אלי' סי' יו"ד:

והיוצא מדברינו אלו להלכה כי כשהגוי' קורי' לה שם בלשונם והיהודי' קורי' לה בלשונם שם אחר לגמרי אזי פשיטא דשם יהודים עיקור וע"ז כ' מהרי"ק שרש ק"ו דבעי' פרסום בין היהודים ולא בלשון לטין של גוים. ב' כששני השמות מענין א' אלא שמשתנה קצת במבטא אזי בח"ל בעיירות הרחוקות האלו מסתמא אזלי' בתר גוים דאינהי קרו להו שמות ואחר עיקור השם נלך ומ"מ נעשה כמסתפק בפסקי' סס"י רמ"ב הנ"ל. ג' אם השם הוא בלשון אשכנז ובני מדינה ההיא לא יבינו לדבר צחות לשון ההוא לא מיבעי' אם היהודים מדברי' בצחות אזלינן בתריי' אלא אם גם היהודים אינם מדברי' כן מ"מ חוקרי' אחר צחות הלשון ההוא ומוצאו כן מבואר מ"ש בתה"ד סי' קמ"ב גבי ווירצבורג ע"ש אמנם כל זה הוא במקום שלא נמצא שום טופס מקדמונים אזי צריכי' אנו לחקור אחר מוצא הלשון הנהוג עתה בכל אתר ואתר כאשר בארנו בעזה"י:

הכלל השני אם אחר שנכתבו בה כמה גטין גם הוזכר שמה בספרי' ואפי' בתורה והסכימו ברבים או עפ"י מלכות לשנות שמה לשם אחר בזה פשיטא שנעקר שם הראשון לגמרי ואם עדיין מקרי פורתא בשם הראשון אזי נעשה עכ"פ טפילה להשני שהוא עיקור דלא עדיף מנשתנה שם ע"י חולי וכדומה והן הנה דברי מהר"ם א"ש בתשו' סי' מ"ה שהבאתי לעיל שכ' דבתחילה כשהי' העיר ביד התוגרי' הי' נקראת בודי"ן כלשון אומה ההיא וגם ישראלי' הי' קורי' לה כן ועתה שהוא ביד אשכנזי' שם אובין עיקור ושם בודי"ן נעקר וטפי מטפילה בודאי לא הוה ונ"ל דאפשר נמי דאיכא קצת קפידא למלכות בזה ואיכא משום שלום מלכות וזה הוה כהסכמה גמורה לעקור שם הראשון וכן נמי מ"ש בתשו' מהרי"ל הובא ביתה יוסף סי' קכ"ח לענין עיר שנתוסף בה נהר ע"ש זה הוה ג"כ ממש כנ"ל כיון שנתוסף בה נהר אם כן הרי נעשה בה מעשה חדש ליחסה אחר הנהר ההיא:

הכלל השלישי עיר שיש לה שם קבוע ונכתבו כבר כמה גטין ומכ"ש כשהובא שמה בספרי' ולא נמנו עליה לשנות שמה מעולם אך מכח מבטא הלשון משתנת לאותיו' שונות בכל דור ודור בכל כי האי גונא אין לנו לחקור כלל ושם המפורסם בגטין הקודמי' כה יהי' וכה יקום דמה שנשתנה שמה לא הי' בהסכמה באופן שיעקר שם הראשון רק ממילא נעשה א"כ בודאי אבותי' הראשונים שכ' גטים ההמה חקרו וידעו מוצא הלשון ואז נקרא העיר כך וכה יהי' וכה יקום ולאו כל כמיני' דהנהו אנשי לשנות שמה אפי' כ"ע אם לא בהסכמה דהרי אזלי' בתר צחות לשון משום דתלינן מסתמא כך הי' עיקור השם מתחילה אף ע"ג דאפשר דמניח השם ג"כ הי' מלעגי שפה מ"מ מסתמא הבונה עיר הוא מחשובי מדינה המדבר צחות וסמכי' על זה א"כ מכ"ש כשיש לפנינו גטין ותופסי' מקדמונינו ז"ל שאין להרהר אחריהם ותלינן השינוי בבני עיר ולא אזלי' בתריי' ומכ"ש כשכבר נתפרסם בין העולם שכך כותבי' שם העיר בגט א"כ המשנה מזה קרוב לומר דה"ל שינה שמו דאזלינן בתר לשון המורגל בגט ועמ"ש בתשו' חו"י סי' נ"א וללעז ליכא למיחש כה"ג דכ"ע ידעי שכך כותבי' בגט ומכ"ש אותם שמות שכבר נכתבו על ספר וזה הי' תועלת המחברים להעלות שמות הערים על ספר שנדע עיר פלוני' כבר הוקבעה שמה כך ע"פ גטין הנמצאי' שם מקדמת דנא:

והא"ש הך דפ' במה מדליקין דסד"א דחלוף בבל בבורסיף מקרה הוא ולא נעשה הסכמה על ככה לעקור שם בבל ולקבוע שם בורסיף ואם כן אין לשנות מטופסי גטין הקודמים קמ"ל דהוקבע כך בהסכמה וטעמא נ"ל דקשה לכאורה כיון דבורסיף הוא שם גנאי בור ששפו מימיו כפירש"י מש"ס דסנהד' ובבבל הי' שם גדולי חז"ל איך קרו לבבל בורסיף אדרבא שם בבל מורה שהוא בלול במקרא משנה תלמוד עיי' סנהדרי' כ"ד ע"א אע"ג דהתם בסנהדרין ק"ט ע"א קאמר ר' יוסף בבל ובורסיף סימן רע לתורה משמע דגם בבל הוא סימן רע לתורה מ"מ הא החוש מכחיש שהרי גדולי חכמינו שם הי' ותלמודנו נקרא ע"ש בבל גם הלא רש"י כ' דבבבל הם בני תורה ולא בורסיף וכן מבואר בגטין ו' ע"א ע"ש ברש"י ותו' וע"כ צ"ל דבבל סי' רע לתורה שמשכחת וגם פלפולם של ת"ח דבבל קרי' לי' חובלים מ"מ מלאה חכמים ותורה הי' משא"כ בורסיף הי' בור ששאפו מימיו לגמרי וא"כ איך קרה מקרה שיקראו לבבל שהיא מלאה חכמים וסופרים יקראוהו בורסוף אע"כ צ"ל דבזמן שהי' עיקור הישיבה במדינת בבל ואז נקרא אידך מדינה בורסיף ואח"כ אירע בזמן מן הזמנים שהי' הישיבות בבורסיף ואז נקרא היא בבל ואידך בורסיף ושם זה נקרא ע"פ הסכמת חכמי ישראל (וללשון הראשון של רש"י לא משמע קצת כן מ"מ כן נראה מכח ההכרחי' שכתבתי) נמצא טובא קמ"ל אביי וא"ש הכל בעזה"י:

נמצינו למדין לפ"ז להחזיק במעוזנו כל מורה כאשר ימצא טופס גט מקדמוני' בעירו הוא גם הוא ינהג אחריו ובלבד שלא נעשה בטעות בתחילה דאז לא ניזיל בתריהון ולא נאמר כי הם הפקיעו שם העיר כך ע"י טעותם כי דעת שוטים אינו דיעה אך כל מה דאפשר ליישב ולתרץ דלא נשויי' לקדמונים לטועי' חובה עלינו ובפרט בעניני גיטין כי אם נאמר שהמסדרים נכשלו בעניני שם העיר ולא ידעו זה הדין נהי דמצד שנוי השם לא הי' אכפת כ"כ לדעת כמה פוסקים כמו שהביא מעלתו בדבריו מ"מ יש לחוש לומר שלא הי' בקיאי' בטיב גיטין ח"ו כי נכשלו בדבר פשוט וקרוב לפסול כל הגיטין שסדרו ח"ו ע"כ חובה עלינו ליישב כל מה דאפשר ומזה הטעם לא שניתי כלל בטופס הגט כאשר מצאתיו פה:

ומעתה נבוא לענין שאלתו בקהלתו שהיהודים קורין קובלסדארף והגוי' קאברשדארף והנהיגו רבנים הקודמים לכתוב שם הגוי' לבד הנה שינוי סמ"ך ושי"ן הוא שינוי הרגיל במדינה זו שהגוים מדברים שפת אוסטרייך כמ"ש מהרי"א הנ"ל גבי קרימ"ש וקרימ"ס וא"כ כתבו הרבנים בשי"ן דמשתמע בימין ובשמאל כמ"ש מהרי"א הנ"ל גם מ"ש באל"ף והיהודים קורי' בחולם הנה חקרתי ונודע לי שגם הגוים קורין במלאפום ולא בקמץ גדול ויראה מסתמא הרבנים ההמה שסדרו הגטין ידעו שעיקור קריאת שם העיר הי' אז באל"ף וידוע כי האומות האלו קורעי' פיהם ומשתמע קמץ כמלאפום לפי עובי לשונם ועי"ז בא גם החלוף בין בני ישראל לקרוא בחולם במקום מלאפום שזה החלוף שכיח כידוע ולעולם י"ל מתחילה הי' שמה באל"ף ונכתבו אז כמה גטין בזה הענין וא"כ אעפ"י שבאורך הימים נשתנה לחולם ולמלאפום מ"מ לא ישתנה שם גטין בעבור זה כיון שלא נעשה השינוי בהסכמה כמ"ש לעיל:

אך כל זה בב' שינויים הללו אל"ף ושי"ן אבל מה נענה בשינוי למ"ד ורי"ש שהגוים קורי' ברי"ש ויהודים בלמ"ד ואיך אפשר שיבוא שינוי כזה דוקא ליהודי' ולא לגוים ואם נאמר שמסתמא מיד בתחילה קראו יהודי' שם העיר בשם אחר א"כ הרי כל הגטין נכתבו שלא כדין ועדיין לא אפלפל בזה. אם יהי' פסול דאורי' או מה מ"מ ע"כ נימא שהמסדר גט הראשון בזה השם נכשל בשינוי שם העמידה והוא ממש דבר פשוט וה"ל אינו יודע בטיב גטין וקרוב לומר שהגטין שסדר פסולי' המה ואולי נוכל להתנצל שהי' המסדר ההוא קודם שנתפשטו ספרי הרב"י ולא ידע סברת מהרי"ק דשם ישראל עיקור גם גבי עיירות והוה ס"ל אדרבא כל שיצא לו שם בגוים עיקור הוא דלהם נתנה ארץ ושארי מסדרים לא נכשלו כי נגררו אחריו ולא נתנו אל לב לחקור ולעולם הי' יודעי' בטיב גטין ואין חשש בגטי' מטעם ההוא רק משום שינוי שם ומזה נדבר לקמן אי"ה. אבל התנצלות זה נראה לדוחק ואם אולי יש לומר שבתחילה הי' כולם שוה בקריאה ובזמן מן הזמני' נעשה הסכמה בין היהודים לשנות שמה וטעמא מעלי' איכא משום דידוע דתיבת דארף הוא רק תרגום אשכנז של כפר וא"כ הי' משמעות הקריאה כפר קבר ר"ל ומאנו היהודי' להוציא שם זה מפיהם ור"מ דייק בשמא ע"כ החליפו הרי"ש בלמ"ד וגדולה מזו כ' בתה"ד סס"י רל"א דבנייאשטאט הי' כותבי' שם הנהר קרפ"ך בכ"ף אעפ"י שהי יותר ראוי' לכתוב בחי"ת מ"מ כתבו בכף דלא לשתמע קפ"ח מלשון מקפ"ח שוקו א"כ ק"ו הכא דהרי התם בלא הבלעת הרי"ש לא לשתמע קפ"ח מכ"ש הכא דפשיטות לשון משמע הכי ואעפ"י שיש קצת דחי' הראי' למעי' שם מ"מ דבר מיהא הוי וסברא נכונה היא וא"כ י"ל דכל זמן שהי' קוראי' קאברש באל"ף וקמץ גדול אז גם יהודי' הי' קוראי' כן ואח"כ באורך הימי' כשהתחילו להבליע האל"ף ולהחליפה בחולם ומלאפום ואז הי' משמע לשון קבורה אזי הסכימו היהודים לקרוא לה שם אחר בלמ"ד וא"כ כל הגטין שנכתבו עד זמן ההסכמה ההיא נכתבו בכשרות ומי יודע אם נכתבו שם גטין אחר הזמן ההוא אמנם אם יודע למכ"ת שמקרוב נכתבו שם גטין אזדא לי' הך תירוצא ואולי י"ל שמא באמת נתנו שני גטין ואולי יש לדחוק ולומר כי שינוי שם הנ"ל לא נעשה בהסכמה כלל אלא כלם בשוה הי' קוראי' לה באל"ף קמוצה וברי"ש וכך כ' בגטין אמנם אח"כ באו איזה אנשים ובחרו לשון ערומים והחליפו הרי"ש בלמ"ד מטעם הנ"ל ואחת לאחת נתפשט כן בין היהודים ומ"מ דיני גטין לא ישתנה בעבור זה כמ"ש לעיל כיון שלא נעשה כן בהם בהסכמה אחר שכבר נכתבו כמה גטין הרי הפקיעו שם העיר לגטין כך וכך כל זה כתבתי והטרחתי עצמי ליישב דלא לשויי' לראשוני' טועי' ח"ו ודלא בקיאי' בטיב גטין חלילה כי מסתמא טובה צפרנן של ראשונים מכריסם של אחרונים:

אבל לעשות מעשה מכאן ואילך קשה הדבר אם להניח שם קאברש דארף ולסמוך על דרישת לשון הדיוט הנ"ל שדרשתי ועפ"י סברת הכרס לאמור שנשתנה בלא הסכמה חלילה לסמוך על זה לכתחילה ולומר נמי לכתוב ב' השמות א"כ אם באמת דברי הנ"ל נכונים א"כ כבר הוקבע שם העיר לכתוב בגטין בשם א' וה"ל זה כמשנה שמה כמ"ש לעיל ולכתוב ב' גטין ג"כ קשה כתורמס כמ"ש רמ"א בתשובה סי' פ"ד ומובא באחרונים משום דקיי"ל בדאורי' אין ברירה ע"כ זאת עצה היעוצה לצאת אליבא דכ"ע בלי שום נדנוד ופקפוק כלל שיאספו כל בני הקהלה אצל רמכ"ת ויעשו עתה הסכמה שהשם שרגילי' היהודים קובלסדארף כה יהי' וכה יקום ויוכתב מכאן ואילך כן בגטין וכתובות ויוכרז ג"כ בבה"כ לפרסומי מלתא ומה טוב אם יהי' ג' ימי כניסה דבהכי הוה פרסום אפי' לענין חזקת ממון ומעשה זה יוכתב בפנקס הקהל שביום פלוני נעשה הסכמה כזה ומכאן ואילך יוכתב בגט קובלסדארף דמתקרי קאברשדארף שם ישראל עיקור ושם הנכרי טפל כדין והלכה ואין בזה שום ערעור ופקפוק כלל:

והנה מצאתי בתשו' נודע ביהודה חלק א"ע סי' פ"ו וכ' פילץ ופילטץ שהיהודים קורי' בטי"ת והגוים בלא טי"ת ולא נכתב שם גט מעולם והרב הגאון דשם סדר ב' גטין וכ' בלא טי"ת ונחלקו עליו חכמי העיר והרב הגאון בנודע ביהודה כ' שם שיש להמציא היתר לכתוב שם גטין מכאן ואילך דהיינו שיאספו כל הקהלה ויסכימו להכריז שלשים יום רצופים בבה"כ שמכאן ואילך לא יוכתב ולא יקרא שם העיר עם טי"ת רק פילץ בלא טי"ת כמו שקורין הגוים וה"ל כמו נתחזק שמו בעיר שלשים יום דמהני בפ' גט פשוט וטוב שיתן להם השררה רשות לזה כי שינוי שם העיר שייך לדידהו ומ"מ כ' משו"ה לא נשמע עדיין מעשה כזה מכמה קהלות שנמנעו לכתוב גט מפני ספק ואמאי לא עשו כנ"ל די"ל אכתי תינח באותה העיר מ"מ אם יצטרכו לשלוח גט למקום אחר ושם לא נשתנה שם העיר מה יהי' עליו ע"כ נמנעו מלעשות כן רק התם בפילץ כיון שכבר נכתבו גטין כזה יש להמציא היתר כזה ולא יסמכו כ"א בשעת הדחק וגם לא ישלחו גט למקום אחר כלל עי"ש. והנה מ"ש שנמנעו לעשות כן משום עיירות אחרות זה אינו נוגע לנדון דידן כלל שהרי אדרבא בכל מקום קורי' כל היהודים שם העיר קובלסדארף ואם יושלח גט למקום אחר בשם קאברשדארף יהי' בעיניהם ממש כמתעתע ויותר נכון ומפורסם להם שם קובלסדארף גם אין לדמות להני עיירות דהתם לא נכתב שם עדיין גט מעולם ע"כ אין לעשות תקנה זה בלי דוחק משא"כ בנ"ד כבר הוחזקו לכתוב וכל עצמנו לא הצרכנו לכל זה רק עצהי"ט ושלא להוציא לעז על הראשונים א"כ אין כאן פקפוק כלל. גם מ"ש עוד שטוב אם ישתדלו ע"ז רשיון מהשררה כי זה נוגע בשלהם לא הבנתי אדרבא הרי התם בעובדא דידי' הי' שם העיר נקרא בלשון גוים בלא טי"ת ויהודים שינו שמה ועתה רוצים הם לתקן לכתוב שם גוים לבד א"כ מ"ט צריך לזה רשיון ע"ז ויותר ראוי בנ"ד להשתדל מהם רשיון על ככה משום שאנו רוצים לעשות משם ישראל עיקר מ"מ נ"ל דאין קפידא בכך כלל כיון שכותבי' גם שמם וגם הגאון לא אמרו אלא לרווחא דמלתא ולא לעיכוב כלל. גם מ"ש לכרוז שלשים יום זה אחר זה ומסתייעא לי' מש"ס דפ' ג"פ קס"ז ע"ב כל שהוחזק שמו בעיר שלשים יום אין חוששי' לו ע"כ הצריך הכרזה שלשים יום ואני תמה מאוד על הגאון ז"ל ומה ענין הכא להתם התם מיירי בחשש רמאות כמבואר בסוגי' שם וז"ל רשב"ם שם אין חוששי' לו דכל כך לא הי' מחליף שמו זמן מרובה פן יודע הדבר וכ"כ הרמב"ם פכ"ד מה' מלוה כל מי שהוחזק שמו בעיר שלשים יום אין חוששי' שמא שם אחר יש לו והוא שנהו כדי לרמות ולעשות קניני' וכו' וכן הוא בטוש"ע לכן בעי' שלשים יום משא"כ באדם שבא לפנינו ורוצה להחליף שמו הלא מעשים בכל יום שמשנים שמות של חולי' וע"כ לא נתחבטו אלא במת באותו היום וקודם מותו אחר שינוי השם נכתב גט בזה נתחבטו אי חיישי' לאותו השם כיון שלא נקרא בו עדיין אבל זולת זה שלשים יום מאן דכר שמי' וה"ה גבי עיר אם יסכימו כל אנשי העיר לשנות שמה הרי נשתנה שמה ומי יאמר להם מה יעשו וזה פשוט מאוד בעיני מיהו בנדון דידן בלא"ה לא צריכין לכל זה שהרי כבר הופקע שמה בכל העולם כך רק שאנו חוששי' שמא נעשה כן שלא בהסכמה ע"כ די בחומרא הנ"ל שכתבתי לעיל ויכול לסמוך ע"ז לפע"ד אפי' שלא בשעת הדחק אם דעתו ג"כ מסכמת לכל הנ"ל:

אח"ז מצאתי בס' מכתב אלי' סס"י ט' נתקשה במה שרגילי' לכתוב קנשטאנדינה והעיר נקראת עתה בפי כל אשטנבלה והאריך וסיים בזה"ל ואשר לבי רחש ביישוב דבר הזה הוא וכו' אבל גבי שם העיר כאשר יקרה שמתחילה הי' לה שם אחד ושוב נקראת בשם אחר הנה קודם שנקראת בשם השני הי' כל הגטין נכתבי' על אותו השם ואף לאחר שנקראת בשם האחרון הנה אין השם משתרבב בפי ההמון תיכף ומיד אלא לאט לאט לפי רוב השנים וכיון שכן בהמשך אותו הזמן צריך לכתוב הגטין על שם הראשון ואף גם זאת כי לאחר שנתפשט השם בפי הרוב אינו באפשר להתפשט ולעמוד עליו אלא בפתע פתאום ניכר שכבר דשו בו רבים באותו השם זה ימים ויתכן שהיום יסכימו לכתוב עיקר השם השני ואתמול כ' השם הראשון לעיקר ונמצא בזה מוציא לעז על גטין ראשונים וכו' עכ"ל הצריך לענינינו שוב כ' שם וז"ל שוב חנני ה' ומצאתי תשובה למרן בס' תשו' בדיני גטין בסי' א' שנשאל אם כותבי' טברי' דעל כתף ים כנרת וכו' ואם נאמ' שיש לנו לכתוב השם עיקר שנתפשט והלא חלב וטריפול שכך נתפשטו שמם בעולם ובגטין אין כותבי' אלא סינים וצובא והשיב מרן וכו' דהתם בסינים וצובא שאני שכך הי' כותבי' ובאים מיום שנתיישבו ואף על פי שנשתנה שמם בפי העולם לא שינו ממה שהי' רגילין לכתוב אבל טברי' שעכשיו נתיישבה יותר נכון לכתוב שם הרגיל בפי העולם עכ"ל וסיים ע"ז הרב מכתב אלי' ז"ל וז"ל ומדבריו ז"ל תורה יוצאה לנ"ד דכיון דמימי עולם נהגו קושטנדינא ואפי' שנשתנה שמה לא שינו את שמה א"כ אין לשנות המנהג וברור עכ"ל והנה שמחתי כי תלי"ת קרובי' דבריהם לדברינו ומכוונים להלכה אך הם לא הזכירו בעיר שנשתנה שמה ע"י הסכמת ב"ד או מושל ולכאורה ע"כ יודו לדברי דאז נעקר שם הראשון דאלת"ה תקשי עלי' מבבל ובורסיף ואמנם קשה קצת דקונשטאנדינה נמי כך הי' שמה כל זמן היותה ביד יונים ע"ש קיסר יון קונשטנדי' ועכשיו שהי' ביד התוגר קורי' לה שטאנבלא וה"ל כמו אובין ובודין שכתבתי לעיל וצ"ל דס"ל דזה לא הוה הסכמה כיון דלא מנו עלי' לשנו' שמה ודלא כמהר"ם א"ש הנ"ל מ"מ מ"ש בענין זה נ"ל נכון בעזה"י:

והנה מה שנוגע לדיני שינה שם עירו ועירה אין מן הצורך לפלפל בכאן יותר מה יהי' דינו לענין דיעבד אך מ"מ יען ראיתי בתשו' הנ"ל דברים הנוגעי' בענין זה ויש לי לפלפל על דבריו ע"כ ארשום פה ובתחילה אכתוב דברי פנ"י אשר על דבריו הוטבעו אדני הגאון נוב"י הנ"ל והוא כי רש"י פי' במתני' דמס' גטין ע"ט ע"ב דבהני שינוי דמתני' הולד ממזר משני מדאוריי' והתוס' תמהו שהרי מן התורה כשר הגט וכ' הגאון פנ"י הנ"ל ליישב ק' זו דמן הדין יכול הוא לפסול כולהי גטי דעלמא משום דהן עדות שא"א יכול להזימו שיאמרו העדים אחרנוהו וכתבנו' ועכצ"ל מן התורה צריך לכתוב בגט בזמנו כתבנו אלא מדרבנן שבטלו דרישה וחקירה בדיני ממונות ה"ה לגטין א"כ לא בעי' עדות שיכול להזימו וכשר הגט מדרבנן נמצא כל עצמו של הגט לא מתכשר אלא מדרבנן והם אמרו שינה שמו וכו' פסול נמי וה"ל ולד ממזר משני מן התורה ע"ש הנה באמת לע"ד ליישב דברי רש"י כפשוטו שהרי רש"י לא כ' שהולד משני הוא ממזר מדאורי' רק שכ' מראשון הוא רק ממזר דרבנן וטעמא נ"ל דהרי כל המקדש אדעתא דרבנן מקדש ומתנה בתנאי גמור שיהי' כדת משה וישראל ואם אין דת משה וישראל מסכמת לקדושיו אין בהם ממש וא"כ נהי דהמקדש חייבי לאוין אעפ"י דלא עביד כדת מו"י מ"מ קידושי' קידושי' היינו טעמא משו' דדת מו"י הוא שיהי' קידושי' תופסי' בחייבי לאוי' משא"כ הכא דחכמי' פסלו גט הראשון ולפי דעתם ודתם יהי' הפוגע בה כפוגע באשת איש שאין קידושי' תופסי' בה וא"כ המקדש והתנה שמקדשה כדת מו"י אין בהם ממש שלא נתקיים תנאו א"כ הולד מהראשון ממזר רק מדרבנן וגם מהשני מפני שמן התורה גט של ראשון גט וקידושי' של שני אינן קידושי' כנ"ל והמעיי' ומדקדק בלשון רש"י דמתני' יראה שכך כוונתו ובסברא זו נ"ל ליישב הרי"ף פ"ק דקידושי' ה' ע"ב דפסק גבי נתן הוא ואמרה היא דחוששי' לה רק מדרבנן והקשה הר"ן הא לקמן ח' ע"ב גבי כלב רץ אחרי' פסק ספיקא לחומרא מדאוריי' ומ"ש והא"ש בשלמא נתן הוא ואמרה היא יש ספק בדין תורה אי מקרי כי יקח או תלקח אשה לאיש א"כ אין לקדש בזה האופן וכל המקדש כן לא עשה קידושי' כדת משה וישראל ואין כאן קידושי' כלל ואל תתמה שהרי אנו נוהגין שהמגרש מצווה לסופר ולעדים שיכתוב ויחתמו כמה גטין עד שיהי' כשר בעיני חכמי העיר וטעמא משום דאם לא כן אם יפסול א' יהי' כמי שעשו כבר שליחותן ומ"מ באומרו שיהי' עפ"י דעת חכמי העיר מהני דאם לא יכשר בעיני חכמי העיר לא עשו עדיין שליחותן אעפ"י שמדינא הי' כשר אפשר כדת משה וישראל מ"מ כיון שמחמרי' כמה חומרות מהני אמירת תנאי הנ"ל שיכשר בעיני חכמי העיר שעי"ז לא מקרי עשו שליחותן א"כ ה"נ כיון שנסתפקו חז"ל בלשון הקרא נמצא שאין אלו קידושי' כדמו"י שהתנה עליהם שהרי בדעתם תלה הדבר משא"כ בההיא דכלב רץ אחרי' שאנו מסופקי' בדעתה א"כ היא גופה מספקא לן אם הוא כדמו"י ונתקיים תנאו בדמו"י או לא לכן ה"ל ספיקא דאורייתא וא"ש:

נחזור לדברי פנ"י הנ"ל כי דבריו צל"ע מה ענין עדות שאתה יכול להזימו כאן וכי צריך לכתוב שבע חקירות ודרישות בגט אטו מן התורה הי' כותבי' שעות בגט שהוא ג"כ מדרישות וחקירות אנו צריכי' עדות שאיל"מ והרי יכול אתה להזימן אם נא יאמרו שאחרוהו וכתבוהו עכ"פ אם יעמדו לפנינו ע"כ צריכי' לומר באיזה יום ושעה ועיר כתבוהו יהי' באיזה יום שירצו א"כ אז יוזמו וכן הקשה בנוב"י אשר יתבאר לקמן אי"ה אמנם יש מקום לדבריו ברמב"ם שם סקי"ז ממלוה ולוה ע"ש וא"ת א"כ יבחרו איזה יום שירצו וידעו בנפשם שלא יכול שום אדם בעולם להזימם על אותו היום וזמן שבגט יאמרו שהוא מאוחר אה"נ כן יעשו הגע עצמך כל מעידי' על נפשות אם ירצו להעיד שקר גם הם מסתמא יבחרו להם יום שנפשם יודעת שהי' באותו המקום שהם מעידי' עליו כדי שלא יוזמו ומ"מ אם אירע שיוזמו יעשה להם כאשר זמם וכשלא הוזמו מתקיי' עדות דה"ל יכול להזימו וה"נ דכוותי' והוא פשוט:

והנה בנוב"י בנה על זה בנין חדש דיום עמידה פוסל גט מההוא טעמא כדי שיהי' יכול להזימן עי"ז ומזה יצא לדון בדבר חדש במומר דלא הוה אחיך במצות לא בעי יכול להזימו וחזר וצידד דבגט לא בעי' כלל יכול להזימו משום שא"א לקיים כאשר זמם דלו ולא לאשתו כמבואר בתוס' ריש מס' מכות ואני לא זכיתי להבין דמה ענין כתיבת יום עמידה בגט ליכול להזימה שהרי נמי אם לא נכתב כלל יכול הוא להזימן ע"י שאלת פיהם כנ"ל ולענין יישוב ק' ב"ש סי' קכ"ח מ"ש שינה מקום עמידה משינה מקום הלידה התי' פשוט לפמ"ש ב"ש בעצמו שם דהרי ס"ל לתוס' ורמב"ן דלא יכלו לומר ע"ז לא חתמנו וע"כ צ"ל שאני זמן משינה מקום לידה דלא אכפת להו כ"כ בלידה משא"כ בזמן שהוא דבר הנוגע בשטר גופה זמן הטריפה מאימת יהי' כך צ"ל ובאמת יש לעיי' קצת כי סברא זו כ' תוס' כתובות כ"ד ע"ב ד"ה אמנה שבשטר קמסהדי וכו' והעלו היכי שהוחזקו ב' יב"ש בעיר א' דאז שפיר אמרינן דמסהדי שהוא כהן שהרי צריך הוא לאומרו יע"ש וא"כ לכאורה קשה קצת אמ"ש ר"ת בגטין פ' ע"א דלאו אמקום לידה קמסהדי ואמאי הא כל עיקור כתיב' במקום הלידה הוא משום ב' יב"ש כמ"ש תוס' שם ויש ליישב דנהי דחיישי' לביב"ש ומשו"ה כ' לכתחילה מקום הלידה מ"מ כיון דלא הוחזקו אין העדים מדקדקי' בכך משא"כ התם בכתובו' מיירי תוס' בהוחזקו ביב"ש לפנינו ודוחק. מ"מ בהא נחתינן וסלקי' דהיכי דאיכא קפידא בדבר צריכי' לדקדק שלא ישנו א"כ במקום עמידתם א"נ נניח דמשום הזמה לא בעי למכתב בשטר וא"נ נימא דלא בעי' עדות שאיל"מ בגט או במומר כמ"ש נוב"י מ"מ אי מתכחש בהא פסול לכ"ע כמ"ש ב"ש סי' י"ז סקס"ד וא"כ הרי לשון השטר הוא שהבעל מדבר עם העדים כמ"ש ב"ש ריש סי' זה ואומר אני ואתם העומדים היום במקום פלוני ועל זה הם חותמים ואם באמת לא עמדו באותו המקום הרי הוכחשו בחקירות ואיך שייך על זה לא חתמנו בדבר שיש נפקא מיני' גדול כזה בשלמא על מקום הלידה או עמידת הבעל בשעת הגירושי' י"ל שלא דקדקו והאמינו לדברי הבעל כי לא אכפת להו להעיד שכדבריו כן הוא אלא אותו פלוני שאמר לנו שמו פלוני כהן ואומר שנולד במקום פלוני אותו האיש אמר לנו שמגרש אשתו והוא הא שהחזיק לידתו מאותו מקום והם אינם מעידי' שכדבריו כן הוא משא"כ מקום עמידת עצמם הרי מעידים שקר מוחלט ופסול לגמרי אם לא שיתנצלו אחרנוהו וכתבנוהו וזה לא שייך אלא להתנצל לפני העולם אבל כיון שבאמת אנחנו יודעי' שנשתנה שם העיר ולא נתאחר הרי כ' שקר ומה צורך טעם לפסול זה הגט אפי' מן התורה ויש לדבר הרבה מזה ולעיי' בלשון התוס' גטין פ' סוף ע"א בסוף דבריהם ובדברי שארי פוסקי' אלא שאין כאן מקומו ולא באתי לידי מדה זו אלא משום שדברתי בדברי נוב"י הנ"ל. ועוד ראיתי בדבריו שכ' על דברי פנ"י שדחק למצוא טעם שתקנו לכתוב עמידת העדים כלל וכ' הוא ז"ל הטעם כדי שיהי' יכול להזימן עי"ז דלכתחילה צריכי' לתקן שיהי' מבואר כן בגט א"כ קשה על דבריו מיני' ובי' שכתב גבי זמן דלא מהני להזמה משום שיכלו לומר אחרנוהו ומ"מ אם יצטרך להזמה יעמדו לפנינו ויאמרו באיזה יום עי"ש וקשה א"כ נתקן לכתחלה בגט בזמנו כתבנו כדי שיהי' הגט ראוי' להזמה בלא העדאת העדים כמו שתקנו במקום עמידה הנ"ל:

ולענין קושייתו מ"ט תקנו כלל לכתוב מקום עמידת הסופר לפענ"ד דצריכא רבא דבגטין ל"ד ע"ב אמר הי' ביהודה וגרש אשתו בגליל וכו' מלשון זה הוכיחו כל הפוסקים דשם מקום הנתינה עיקור כי הזכיר מקום עמידת האשה והנה בסיפא אמרי' יצא למקום אחר והיינו האיש ולא יצאה למקום אחר האשה וע"כ צ"ל נהי דכשכותב שני השמו' אזי שם הנתינה עיקור מ"מ הך דאתחזק ולא אתחזק דתני' התם תלי' במקום הכתיבה דאם שם לא אתחזק בתרי שמא לא אכפת לן אם לא הי' מזכיר שם הנתינה והשתא לפ"ז כל הערעורי' שיבואו ממקום הנתינה הכל תלי' אי יכול לברר שאותו השם הי' מוחזק במקום הכתיבה אזי פסול ואם נברר בהיפך אזי כשר הוא א"כ ע"כ צריך הוא להזכיר מקום הכתיבה מטעם הנ"ל:

ונבוא אל שאלתו השני' בענין כתיבת שם ליב משה והעלה מעלתו לכתוב יהודה משה המכונה ליב משה כל דבריו בזה טובי' ונכונים ומיושבים על הלב ומ"מ א"נ הי' לו לפקפק על הוראה זו מ"מ כדבריו כה יהי' וכה יקום מפני שכבר כ' כן בספר נחלת שבעה סי' מ"ה סי"ב גבי שם וואלף יעקב לכתוב כנ"ל ומזה אנו דנים לכל כיוצא בזה וזה פשוט אצלי כביעי בכותחא דכל שם המפורסם בספרים כאלו לכתוב כן אפי' אם יבוא א' ויערער בראיות ברורות אין שומעין לו מטעם שאבאר כי אלו הי' א' בפנינו שהי' קוראי' אותו בשעת הלידה ולס"ת ולכל דבר בנימי"ן יעק"ב המכונ"ה וואל"ף יעק"ב בכל אלו החמשה תיבות הי' קוראי' אותו לכל דבר וכי הי' אצלינו שוב שום ספק איך נכתוב בגט וכי יאמר אדם תיבת מכונה קאי גם איעקב וכיוצא בזה אנו נאמר יהי כדבריך כל מה שתפרש בגט הכל הוא במשמעות קריאת שמו שהרי כך קוראי' אותו תמיד וע"כ לא באנו לספיקות הללו אלא משום שקוראי' אותו לס"ת בנימין יעקב ובל"א וואלף יעקב ובגט צ"ל שניהם ע"כ באנו לספק הזה והנה עתה כבר הונח לכלל כל הנקרא וואלף יעקב יוכתב בגט כמ"ש בספר נחלת שבעה הנ"ל או בספר אחר מפורסם א"כ כל הקורא שם בנו בשם הנ"ל כוונתו שיהי' ככוונת בעל הספר הנ"ל וכאלו אמר שיקרא בנימין יעקב המכונה וואלף יעקב וכל הטעיות שנוכל לפרש בס' הנ"ל יהי' ג"כ בכוונת שם הנ"ל וא"כ מה צורך לכתוב באופן אחר ועוד הא בודאי הכל אמת שזה האיש העומד לפנינו נקרא כן ומגרש אשתו וליכא אלא ערעור דבעל או נאמר שאינו מוכח מתוכו שזה המגרש והשתא ליכא למיחש שהרי כבר מבואר לפנינו עפ"י ספר הנ"ל שכן דרך לכתוב שם זה בגט יהי' בטעות מה בכך מ"מ לא יכול לערער מידי גם מוכח שפיר מתוכו שזהו המגרש. ולא יפלא בעיניו לומר שישתנה הדין עי"ז בזמן הזה מימים קדמונים חדא סברא נכונה היא ועוד גדולה מזה כ' בתה"ד דבזה"ז לא שייך לעז וערעור בגט כ"כ כיון שהמורה המסדר גונזו לעצמו יע"ש ואין להאריך יותר מזה ועיי' מ"ש תוס' גטין ל"ד ע"ב סוף ד"ה והוא:

ובסברא כזו ממש י"ל ק' פנ"י בגטין ל"ד ע"ב דלפי המשמע לא הית' תקנת ר"ג רק משום לעז וא"כ מ"ט מודו רבנן לר"מ גבי שינה שמו ושמה לפסול הולד ולפע"ד נהי דמתחילה הי' נוהגי' לכתוב שם א' משני שמותיו ושמות עירו והי' כשר בזה מן התורה דלא מקרי שינה כיון שבאמת יש לו זה השם ואינו מחוייב להזכיר כל שמותיו לכן לא הוה רק לעז בעלמא מ"מ עתה אחר שכבר תיקן שיזכיר כל שמותיו א"כ מי שאינו מזכיר רק שם א' מורה שאין לו אלא אותו השם לבד וא"כ איננו אותו האיש והוה שינה ממש דפסול מדאורי' וזהו פשוט לפע"ד ותי' פנ"י לא זכיתי להבין:

גם מ"ש מטעיות בעל ההג"ה בסדר גט של הרב מו"ה מיכל גם זה נראה שהדין עמו האמת הראי' שהביא מסדור חליצה יש לדחות ולחלק שהרי התם נמי הב"ח מחמיר רק לחומרא בעלמא כמבואר בדברי הב"ח שם להדי' ושלא נמצא כן בש"ס ופוסקים כלל וא"כ לענין עדות אפי' דערוה הא אתי' מדבר דבר מממון א"כ לא מחמרי' בי' טפי מעדו' ממון ויעיי' טוש"ע ח"מ רס"י ל"ה ותמי' נשגבה ג"כ בס' נודע ביהודא תשובה ע"ב בא"ע סי' קטן ד' משמע דוקא לענין מצא בה דבר ערוה הא דילפי' מממון וליתא דכל עדות נשים ילפי' מממון וכן מבואר בש"ס דקידושי' ס"ה ע"ב להדי' לכן מ"ש שם דמש"ס שלהי מס' גטין סוגי' לא יגרש אא"כ מצא בה דבר ערוה ע"ש בנוב"י לדחות דברי תשו' מוהר"ר אהרן ששון ליתא וכבר כתבתי בזה במקום אחר ענין נאה ומתקבל רק לא אאריך פה יותר. מ"מ הי' אפשר לחלק אבל האמת כדברי מעלתו וכן מוכרע ממקומו בסדר גט שלישי שם שכ' סס"ו אבל אם הוא בדרך שהב"ד צריכי' בדיקה צריך לדקדק בהם כדלעיל שם עכ"ל והיינו כדלעיל בסג"ר א"כ משמע דהיכי שאין הב"ד צריך בדיקה א"צ לדקדק בהעדים כדלעיל ואפי"ה כ' בסג"ג הנ"ל דכשהשערות אינם ארוכות יותר מאצבע אמה צריך ב' עדים וכו' א"כ מוכח דלעיל בסג"ר אפי' באיכא ב' עדים לא מהני וא"כ הרי לפנינו דבסג"ר ס"ח לשוא הגיה המגיה והנוסח הנכונה אפי' אם יש ב' עדים ואקצר הכ"ד מ"ד יום ה' ט"ו אב תקסא"ל. משה"ק סופר מפפד"מ: