שו"ת חתם סופר/ליקוטים/סימן ל
את חג המצות יחוג בדיצות ה"ה תלמידי המאה"ג המפורסים גן הדסים החרוץ בעל פיפיות כבוד מה"ו מאיר נ"י אב"ד ור"מ דק"ק יארמאט יע"א:
יקרת מכתבו הגיעני בימים האלו ימי טלטולא דגברא דהני נשי דידן מפנים חפצים מזוית לזוית אפי' ספרים אינם מוכנים לי לעיי' אך מה שדחק עלי השעה להשיב עכ"פ על השני' שתגיע לידו הרמה בחה"מ הבע"ל הנני למצותו ראשון תחלה אומר כי ידוע שיעור כתובה דחזי מדאוריי' ממש הוא חמשים כסף וכל כסף ד' דינרים וכל דינר הוא צוואנציגר של כסף ממש ולפ"ז בפדיון בכור סגי בעשרים צוואנציגר אך מקרוב נתברר לי עפ"י חשבון בראנד זילבר שגרעו קצת הצוואנציגר מאשר הי' ע"כ אני מחמיר בפדיון בכור ליתן כ"ד צוואנציגר כמו בפפ"ד ומ"מ בכתו' בתולה עפ"י חשבון זה כבר יצאנו ידי כתובה אפי' תהי' מדאורייתא ומכ"ש באלמנה אם נגבה החצי מזה הסך (עפ"י המנהג ולא עפ"י הדין) כבר יצאנו מידי כל החששות של בעילת זנות וסך הנ"ל יותן אפי' בשטרות או במה שהוא רק שיגיע השיווי להנ"ל כי איננו גז"ה לשלם במטבע של צורה כמו בכור ומעשר שני והוא פשוט ולפי מה שנוהגים במדינתינו להגבות לבתולה ד' מאות זהו' ממטבע הנהוגה ולאלמנה החצי מהנ"ל א"כ רחוק מאוד שיהיה גרעון המטבע הנהוגה כ"כ שלא תגיע לשיווי סך הנ"ל:
ואחר הודיענו כל זאת נדבר מדינא מלכותא שציוה לשלם כל החובות שבעולם עפ"י חשבון שהיה שיווי הב"ץ הישנים ביום ההתחייבות ובלבד שלא יפחות מחומש דהיינו י"ב צ"ל לזהוב לכל הפחות ואם היה שיווי הב"ץ באותו זמן יתירים מסך הנ"ל ישולם לפי שיווי ההוא והכל במטבע טובה אין גוטעס געלד זה לשון הפקידה, עוד נאמר שם שכל סכום כתובה השוה לכל אשה ואשה אינו נכנס בגדר זמן הנ"ל כי אותו סכום ישולם לעולם אין גוטעס געלד ומה שמוסיפים על סכום המוגבל ישולם כשארי חובות כפי הקורס שהי' בזמן כתיבת שטר התוס' ההוא אלה תוכן דברי הפקידה ואז חקרנו אם סכום קבוע לכתובה הוא דוקא לבנות ישראל או אם נוהגין גם באו"ה ואחר החקירה נודע כי פונקט זה לא נחקק בשביל ישראל אלא כל שרי המדינות יש לכל משפחה (שטאם הויזע) סכום ידוע שלא לפחות לאלמנותיהם מסך ההוא ועל זה היה עיקור הפקידה וממילא נשמע כיון שהוא דבר הנוגע לכל מדינות מלכותו ולא לישראל לבדו א"כ הוה דינא דמלכותא דינא גם בזה:
ופירוש כוונת גוטעס געלד בכל אותה הפקידה הוא שיין כי הקיר"ה הקפיד אז על זה ורצה שיצאו השיין בהוצאה כמו כסף ממש וגם הוא קיבל אותם בכל הכנסיותיו כמו מטבע כסף ממש ובכל זאת מיד ביום יציאתם לאויר העולם ירדו לשערים %10& פראצענטען דהיינו כל זהב בעד י"ח פגים כסף מעות גלל כן מן אז והלאה כשישבנו כסאות למשפט לסלוק אלמנה וע"ד משל היה כתובה עם תוס' סך ב' אלפים פסקנו ד' מאות שיין (ולא מטבע כסף ממש) לעיקור כתובה תיטול בראש ואלף ושש מאות הנותרים לפי חשבון השקאלא ג"כ בשיין ואע"ג שבתוך הזמנים עלו וירדו השיין כידוע מ"מ היה עליהם שם גוטעס געלד אצל הקיר"ה ולו נתכנו עלילות פקידתו ומי יאמר לו מה יעשה:
אך עתה חדשים מקרוב שהקיר"ה בעצמו פקד אומר שהוא אינו מקבל השיין ביותר מכ"ד צ"ל כסף הרי הוא עצמו אומר שאיננו עוד בכלל גוטעס געלד ע"כ נ"ל עכ"פ לחשוב כל זהוב בעד י"ח פגים מטבע כסף כמו שהי' שיווי השיין ביום הפקידה ואשה זו שנושאת לבעלה כשהיתה אלמנה זה עשר שנים והיינו תק"ע לפי מכתב פר"מ נ"י וסכום כתובה ותוס' הוא י"ב מאות זהב ב"ץ הנה ב' מאות סך כתובה אלמנה הנהוג שוה לכל נפש תקח בראש אין גוטעס געלד היינו כל זהב י"ח פגים כסף עולה ק"פ זהב מטבע של כסף ממש ואלף זהב תוספ' תקח עפ"י חשבון ועיינתי בטאבעלע ובתחלת שנת תק"ע עד ימי ניסן עולה עפ"י קורס אלף זהב ב"ץ לסך רמ"ו זהב נ"ד צ"ל גוטעס געלד היינו כל זהב י"ח פגים מטבע כסף ומניסן ואילך עד סוף השנה עולה אלף זהב ב"ץ לסך רי"ג זהב למ"ד צ"ל גוטעס געלד ג"כ כנ"ל ואם ישולם סך הנ"ל בשיין יחשב כל זהב לכ"ד צ"ל נמצא עכ"פ מגיע לה קרוב לאלף זהב שיין. פ"ב כאור בקר ליום ד' ז' ניסן תק"פ לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: