שו"ת חתם סופר/ליקוטים/סימן כא
מה שנתקשה בדברי רש"י דבכורות מ' ע"א דשבר רגל שאינו ניכר שלא בשעת מלאכה היינו שהוא צולע בשעת הילוך שהוא מלאכה דידי' והוקשה למעלתו דצולע היינו פיסח האמור בתורה בפ' מומין ומה הוסיף אילא ביבנה וכן הקש' אהרמב"ם דמנה שתיהם פיסח ושבר רגל הניכר בשעת הילוך וכ' מעלתו שהטור לא מנה פיסח כלל רק שבר רגל:
בתשובת דבר זה אומר כי אין דבר מקובל בידי בזה כלל אך מהנרא' אם נאמר שפוסח וצולע א' הוא בלשון הקודש אם כן יראה שהדבר מבואר מעצמו דבקרא ה"ל למימר פוסח בחולם ויהי' אז על משקל צולע על ירכו או לאידך גירא דרש"י הו"ל למכתב צלוע במלאפו"ם על משקל שרוע וקלוט ויהי' שם התואר כמו פיסח בחירק אבל הענין מובן דהתורה מיירי ממי שניכר אפי' שלא בשעת הילוך על כן יתואר האיש בתואר פיסח משא"כ כשאינו ניכר אלא בשעת מלאכה והילוך הרי אינינו יתואר אלא במה שעושה פעולת הפסיחה והצליעה כשעושה מלאכתו שהוא ההילוך ע"כ יאמר עליו שם הפועל פוסח או צולע בחולם שהיא פועל הצליעה בהילוכו וע"כ הוצרכנו להוספת אילא ביבנה והטור דכ' שבר רגל הניכר לא הוצרך תו להזכיר פיסח שבתורה דק"ו הוא ורמב"ם שנכנס למנין מנה הכל כדרכו ובאמת צריך קצת טעם מנ"ל לאילא ביבנה להוסיף פוסח על פיסח דקרא:
אמנם כן ראיתי בתרגום שתרגם פיסח חגירא וצולע מתרגם איטלע ומהנראה מפרש"י ביבמות ל"ט ע"ב אטלע לה רגלא דימינא הצדד לה רגל ימין משמע צידוד בעלמא משא"כ פיסח שהוא דולג ומקפץ ואינו יכול לעמוד על רגלו כלל ולזה נוטים דברי הגאון מהר"ז עמריך בספרו הקטן סוף סי' ב' ודברי נוב"י בחלק א"ע סס"י צ"ד תמוהי' בזה וזכינו לדין דפיסח וצולע תרי מילי נינהו ואולי היינו מ"ש לעיל דמשום שאינו אלא נוטה על צדו בעלמא משום כן אינו ניכר אלא בשעת הילוך וע"כ לא יתואר אלא בפועל צולע ולא צלוע משא"כ פוסח הדולג הרי הוא ניכר אפי' בעמדו על עמדו ע"כ יכון לקרותו פיסח בחירק ואין להשיב ממשחז"ל פ"ק דע"ז עוד אחרת הי' ברומי א' לשבעים שנה מביאי' שלם על חיגר וחיגר נגד יעקב והרי יעקב צולע הי' והם מביאי' חיגר ויותר מזה קשה בקרא כי אם הסירך העיורי' והפסחי' ואמרו שהוא נגד יצחק ויעקב הרי שקרא ליעקב פיסח לזה אומר אין מביאי' ראי' מן השוטים שעושי' דמיון בעלמא ופיסח וחיגר יותר ניכר ונראה לעינים מן הצולע ע"כ עושי' דוגמת דפיסח וחיגר ולעולם האמת לפי ענ"ד כמו שכתבתי למעלה:
דברי פי' רש"י דנחמי' בפסוק בכורי כל אשר בארצך לא ידעתי לפרש כ"א אעיטור בכורי' וכר"ש ועתי"ט משנה י' פ"ג דבכורי' ד"ה ועטור ותל"מ. ולהיותי טרוד מאוד ע"כ אקצר ואומ' שלום. פ"ב יום ה' כ"ו תמוז תקע"ט לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: