שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן שלד
שוכ"ט לי"נ הרב המא"הג המופלג שלשלת היחוס כמהו' אלעזר נ"י סג"ל הורוויץ רב במקהלות ה' שבוויען הבירה:
נפשו היפה בשאלתו על אודות בית הקברו' שניתן ליהודים לקבור שם המתים במגפת (קאלרא) ר"ל ואותם הנקברים לא ניתן לחלוטין לאחוזה לישראל וגם אינו מוקף חומה ואינו משומר וע"פ דיניהם אחר שש שנים מפנים העצמות וזורעים שם באותו מקום שיחדו לקבור שם מתי מגפה שלהם והן עתה מצאו מקום שבקל יכולים המנהיגים להשתדל אצל הקיר"ה לפנות ב"הק ולהוציא המתים ולקוברם בב"הק הישנה ורובם מהמתים במגפה המה מבני העיר שיש להם משפחתם שוכבים בקברות הישנה ועתה נפשו בשאלתו אם מותר לפנות כל הקברות ההוא או לא:
נראה פשוט יותר מביעא בכותחא דמותר ומצוה רבה איכא להשתדל בזה ולא מבעיא אותם שאבותיהם וקרוביהם שוכבי' בקברות הישנה פשיטא ופשיט' ואין צריך לפנים והוא בש"ע סי' שס"ג אלא אפי' שארי מתים שאין להם קרובים וגואלים בוויען וקיי"ל אין מפנים אלא מקבר בזוי למכובד מ"מ הכא שאני בווין דאינו מוקף חומה ואינו משומר ועתידים לבוא בה פריצים ולחללו אף על פי שאפשר ע"י השתדלות והוצאות מרובים אפשר יתן ה' ויפעלו המנהיגים הנגידים לבנות חומה סביב ולסגור ולשומרו ושיהי' מוחלט לאחוזה מבלי שישלטו בו ידי זרים מ"מ מכיון שהוציאו משם כל האנשים השייכים לאנשי העיר ושיש להם קרובים שם ולא נשאר על הקברות ההוא רק אנשים אחרים שהתגוררו מי יכול להטיל על הצבור להוציא הוצאות וטרחא מרובה ע"ז כיון שאין כאן קרוביהם ויורשיהם שיסייעו לזה לא מצינו להטיל חיוב זה על הצבור נמצא נשארו בלי שמירה מפריצי' שיתעוללו בהם ובכי הא מותר לפנות מקבר לקבר כמבואר ג"ז שם ועוד נ"ל דכיון שאין הקברות של ישראל משא"כ הקברות הישנה ה"ל לגבי הנקברים שם כצדיק קבור בקבר שאינו שלו יעיין ב"ב קי"ב ע"א משא"כ בב"הק של החברא כנהוג יש לכל הנקברים שם חלק כדקי"ל ב"הכנ של כרכים במגלה ר"פ בני העיר ע"כ נלע"ד פשוט שיהיו זריזים לדבר מצוה וה' עמהם הכ"ד א"נ: פ"ב יום ב' ט"ז כסליו תקצ"ב לפ"ק. משה"ק סופר מפפ"דמ: