שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן של
שלום ורב טוב לי"נ אהוב וחביב הרב המא"הג המופלג צדיק ונשגב כש"ת מו"ה וואלף נ"י רב"ד דק"ק טרענשין יע"א:
יקרתו ע"י ציר בגוים שולח הגיעני על נכון. וז"ל ע"ד מנוח הר"ר פרץ שהי' תושב עירנו אשר נפטר ונקבר זה שבוע העברה בעירו ק"ק פ"ב והוצרכו היתומים שהיו עמו ליתן לצורכי קבורה סך ארבע מאות זהו' וגם ח"כ על סך ארבע מאות זהובים וגם משכנות כמו (קופערט) סגור וגם שארי דברים ודבר זה לא נשמע מימי קדם וכו' וארבע מאות שקל כסף שנתן אברהם אבינו לעפרון בעד מערת המכפלה אף שהיו קנטרין יחשב לערך מועט נגד ערך זה ומה גם שהניח שמונה יתומים ורובם קטנים גם לא הניח עושר כ"כ כמו שהי' אמוד בחייו וכו' עכ"ל הצריך לענינינו:
ובקראי שנים ושלשה דלתות עמדתי מרעיד כי הימנותא קאמינא מעולם לא שמעתי על אנשי חברא ג"ח דקהלתינו שהעבירו הדרך ושיהיו ח"ו כמוכס העומד מאליו וראשיהם ומנהיגיהם המה תורניים נכבדי העיר ומאציליה וקראתי לראשי הח"ק ומענה בפיהם כי כך דרכם ומנהגם מעולם לתת לכל מקום קבר בדמים מועטים אך בתנאי שלא יבקש לו מקום ידוע מעליות קברות הנגידים ואנשי השם אשר מעולם וכה היו דבריהם עם שני בני רבי פרץ אם לא יבקשו מקום חשוב רק לקוברו במקום אחוזת קברות האורחים הבאים מארץ אחרת סגי להם בסך מועט רק שיקנה מקום קברו ואמנם אם רוצים מקום לפי כבודו לא יכלו למכור מקום קבר בפחות מסך אלף זהו' שיין ונשאו ונתנו והתרצו הבנים ליתן סך שמונה מאות זהובים שיין ובני הח"ק התחסדו והוציאו כל ההוצאות מהסך ההוא ואפילו שכר הלומדים בימי אבלו ושכר הרופא שהי' אצלו בלילה ומחיר תכריכים (קיטל) כנהוג ושארי צרכיו העולים בקירוב למאה זהו' באופן שנשאר להם רק ת"ש זהו' ו. ו. וכמה פעמים נאמר ונישנית להבנים שאם אינם רוצים מקום מכובד יותן לו אחוזת קבר בזול ואמנם התרצו הבנים ליתן הסך הנ"ל במזומנים מיד לאלתר וכן עשו ושלמו מיד דהיינו ד' מאות זהו' נמצא בכיסם ועוד הלוו מקצין א' סך ד' מאות זהו' ונתנו להקצין ח"כ ומשכנות על סך ד' מאות זהו' והמעות בא ליד הח"ק במושל' ומזה הוציאו קרוב למאה זהו' על הוצאות כנ"ל ונשאר בידם ת"ש מאות זהו' עבור מקום הקבר בעליות קברי צדיקים וגדולי קריתינו נוחי נפש אלו דברי האלופים הגבאים דהח"ק הנ"ל:
והנה עינינו רואות דאם כדבריהם כן הוא אשר אין ספק אצלי כל דבריהם ומנהגיהם מנהג תורה ככל מנהגן של ישראל מה שנהגו ליקח עכ"פ מחיר מה עבור מקום קבר הוא כדי שלא יהי' צדיק קבור בקבר שאינו שלו ושרשו פתוח עלי תלמוד פי"נ קי"ב ע"א וממילא כיון שנותני' לו מקום קבר בשיווי הראוי וגומלים חסד עם כל אדם כראוי לו רק שהיורשים מבקשים לכבד מורישם בכבודו וגדלו יכולים בני הח"ק לעלות דמי מחיר הקרקע ההיא כנכסי דבי מר מריון ואין אונאה לקרקעות בעלמא מכ"ש במידי דאורחי' למזבני' בסך מרובה אדרבה אנכי לא ידעתי מי נתן להם רשות לקבור איש נכרי אשר לא נודע להם מה מעשיו לקוברו אצל אנשים צדיקים ואנשי מעשה וכי הכסף יענה את הכל הלא קטן וגדול שם הוא ולא ניכר שוע לפני דל ויעיין ש"ע י"ד סי' שס"ב סעי' ה':
נחזור לעיקר טענתם שהבנים מרוצים והתנדבו לכבוד אביהם לקבור במקום גבוה ומעולה ויש להם רשות להעלות בסך דמים הרבה ואע"פי שאין הדבר צריך ראי' מ"מ אביא זכר לדבר דהנה שני פעמים מצינו בתורה קנין מקום קבר א' הי' אברהם מעפרון והשני יעקב אע"ה מעשו אחיו והאשימו חז"ל את עפרון על עינו הרעה שהעלה מקחו בדמים הרבה ת' קנטרי' ולא מצינו שהאשימו את עשו על שלקח מיעקב כרי גדול של כסף וזהב על חלק שמיני' ממערת המכפלה שהרי אחרי שנקברו שם ג' זוגות אדם וחוה אברהם ושרה יצחק ורבקה שוב נשאר רביעי' חלק המערה לשני אחי' יעקב ועשו וא"כ השמיני' שייך ליעקב והעמיד כרי של כסף וזהב בעד השמינית חלקו של עשו ומכ"ש אם יבוא יעקב מדין בכורה ליטול פי שנים יהי' לעשו' רק חלק י"ב ומ"מ הוצרך יעקב ליתן בעדו סך עצום ורב ולא מצינו שקראו על עשו בעבור זה המקראות שקראו על עפרון רע עין וחסר יביאנו אלא הוא הדבר אשר דברנו בשעה שבקש אברהם מקום שם קבר לא נודע לעפרון שנקברו שם אדם וחוה ואברהם לא גילה לו שיש לו קפידא בזה המקום דוקא ובא כמסתיר תנו לי אחוזת קבר ואפ"ה העלה עפרון מקחו בסך עצום זה נחשב לו לרע עין אך אחר שכבר נקברו שם הזוגים הקדושים ויעקב רצה לשכוב עם אבותיו דוקא במקום המכובד הזה הי' לו רשות לעשו להעלותו בכרי כסף וזהב ואין להאשימו עבור זה ומתוך הדברים יש ללמוד דבלא כסף ולא מחיר נמי הי' יעקב נקבר במער' המכפלה דהרי ע"כ קבר א' שלו בירושה ואך לאה לא היתה נקברת שם והדעת נותן שלא הרבה המחיר רב כזה עבור קבורת לאה אלא עיקר טעמו הי' שלא יקבור עשו שם עם אבותיו הצדיקים:
גם מ"ש שרצו לקוברו במקום המיוחד לאורחי' שרשו פתוח עלי דברי רמב"ן פ' חיי שרה בפסוק גר ותושב אנכי עמכם וז"ל הי' המנהג להיות להם בתי קברות איש לבית אבותיו ושדה קברות מיוחד וקברו בו כל הגרים עכ"ל:
וע"כ אין בידי ע"פי דת"הק להוציא מהח"ק ממה שכבר גבאו אך היות האחי' הגדולים עשו זה על דעת עצמם ואפשר שאין ראוי להם להפריז כ"כ במקום יתומים קטנים ואע"ג דאין בזה טענה על הח"ק כי מה להם וליתומים הם מכרו מקומם ליתומים הגדולים ויהי' הדין בין הגדולים האלו ואחים הנותרים אם ראוי' לקוברו בכך לפי כבוד משפחתו ועיין ב"ב ק' ע"ב ובתוס' פ"ד ע"א משום פגם משפחה ע"ש וא"כ יש להוציא גם מיתומים קטנים לאחשובינהו כדאיתא בב"ב ח' ופסק בח"מ סי' ר"ץ סט"ו מיהו אם פסק וכו' יע"ש מ"מ דברתי על לב האלופי' מנהיגי' ח"ק ויאות דעתם לבצוע ואם יבוא לעמק השוה לפדות משכנות מהקצין הנ"ל אראה אי"ה להוציא מהח"ק עוד סך ב' מאות זהובים ו. ו. באופן שלא ישאר להם אחר ניכוי ההוצאות רק סך חמשה מאות זהו' ו. ו. ובזה תנוח דעתו הרמה ואצפה על תשובתו הכ"ד אהו' נצח הדש"ת:
פ"ב יום ה' וי"ו מרחשון תק"פב לפ"ק: משה"ק סופר מפפ"דמ: