שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן שכ
אלף שלומים מגבהי מרומים לך התלמיד וחביב נחמד אף נעים כמהו' ליזר דרעזניץ נ"י:
יקרת מכתבך הגיעני ואשר בקשת להשיבך בענין העושה שליח לתרום או להפריש לו חלה פשוט הדבר דשניהם יכולים לשאול השליח והבע"הב אלא אם השליח שואל על נדרו ומתחרט מעיקרא על מה דיהיב דעתי' להפריש מצד זה ונעקר הנדר מעיקר' והדרה הכרי או עיסה לטבלי' א"כ חוזר ומפריש תרומה או חלה אחרת כי עדיין לא עשה שליחתו כלל דההפרשה ראשונה הוה כמעשה קוף בעלמא כיון דהמחשבה נעקרה מעיקרא והכרי עדיין בטבלו משא"כ כשהבע"הב מתחרט צריך הוא להתחרט על עיקר מה שנתן דעתו על דעתו של זה השליח ע"ז הוא מתחרט מעיקרו וא"כ ממילא בטל שליחות קמיית' וצריך לחזור ולמנות שליח מחדש ואע"ג דבעלמא אחר שנעשה השליחות תו לא מצי לבטל השליחות מ"מ בעושה שליח לידור עבורו דהיינו כעין הפרשת תרומה וחלה וקרבן וכדומה שעיק' השליחות הוא שמוסר לו דעתו שכל מה שידור השליח יהי' כאלו הוא נדרו א"כ אם מתחרט על מה שמסר דעתו לזה השליח נתבטל המעשה מעיקרא ולא הוה אחר שנעשה המעשה כי הוה כדמעיקרא ומהיות טוב שיתירו להם נדרם שניהם השליח והבע"הב:
ואמנם לענין ברכה שכבר בירך לע"ד אין כאן חשש ברכה לבטלה כלל נהי דבחנם אין לשאול על הנדר ולגרום ברכה שאינה צריכה שנית אבל מ"מ אם אירע שהתחרט משום טעם ויחזור ויתרום ויברך שנית אין כאן שום בית מיחש לברכה ראשונה שהיתה לבטלה כי אין כאן ברכה לבטלה שככה מברך וצונו לפרוש תרומה חלה וענין הפרשת תרומה חלה הוא שישאר לו כח לשאול עליהם וכה ציוונו להפריש אותם ע"ד זה וכן עשה והפריש ועתה אין לי פנאי להביא שום ראי' כי רבו טרדותי לא יאומן כי יסופר ודי בזה דברי אהובך:
פ"ב יום ד' יו"ד כסליו תקע"ה לפ"ק: משה"ק סופר מפפ"דמ.