שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן רעז
שלום וכ"ט לה"ה הרב המופלג החרוץ ושנון כבוד מהו' שלמה ני' אב"ד דק"ק העלישטאבע יע"א:
גי"ה הגיעני ונפשו היפה בשאלתו על דבר ספר תורה שנמצא בו טעות והוצג בהיכל מן הצד ובא לידי שכחה ושוב אנשי ישוב הסמוכי' הוצרכו לספר תורה לקריאת ד' פרשיות והשאילום ספר תורה אחת מההיכל ועתה החזירוהו באמרם שנמצא בו טעות ועתה בני הקהילה שכחו ולא ידעו אם הי' זה אותו הספר תורה המוטעה מכבר או ספר תורה אחר והשתא כל הספרים מעורבבים ואינם ניכרים כ"א זה שנמצא בו הטעות עכשיו ומעלתו האריך כדרכו ולכ"ת אאריך גם כן קצת אבל לא באורך שלא לצורך כי כן דרכינו וה' עמנו:
הנה בתשו' יד אלי' סי' פ"ח נשאלה דספר תורה שיש בו טעות שנתערב אם מותר לקרות בא' מהם וכו' דחד בתרי בטל דהטעות לא הוה דבר חשוב והספר תורה עצמו לא נפסל רק מכח הטעות שבו וה"ל כחה"ל שנאסר מבליעת איסור דבטל דהבלוע אינו חשוב ושוב לסוף כ' דאפי' אינם רק ג' ספרים מותרי' שלשתם בבת א' דלא דמי לשאר תערובות יבש ביבש ושוב סיים לפי מה דכ' רמ"א בא"ח סי' קמ"ג דיש מתירין לקרות באותו חומש שאין בו הטעות אם כן הכא אפי' לכתחילה שרי לסמוך שאין הטעות באותו החומש שקורא בו עתה ע"ש. ובס' בית לחם יהודה בש"ע י"ד סי' רע"ט כ' ספר תורה שנמצא בו טעות ונתערב לכתחילה צריך לחפש חיפוש אחר חיפוש עד שימצא הטעות פשפש ולא מצאו יש להתיר משום ספק ספיקא שמא אין זה ספר תורה פסול ואת"ל שהוא הוא דלמא איננו באותו חומש שאנו קורין בו היום ונראה דמותר אפי' לא נתערב אלא חד בחד מטעם ספק ספיק' ע"ש. ונבוא בעזה"י אחר הגאונים הנ"ל ונבאר דבריה' מה שכ' יד אלי' יבש ביבש חד בתרי בטל איברא גם לח בלח חד בתרי בטל במידי דלאו אכילה כמה שכ' תוס' בבכורות כ"ב ע"א ד"ה הנך וכו' ומה שכ' מגן אברהם קצת נגד זה סי' ש"י סק"ח ובסי' תצ"ח סק"כח כבר עמד עליו הגאון ר"י בספרו בינה לעתים על רמב"ם הל' י"ט פ"ב הל' י"ח והקשה מבכורות כ"ג ע"א אפר פרה שנתערב עם אפר מקלה ע"ש ולפי עניית דעתי לישב דברי מג"א ומשם ראיה דהרי מסקי' שם דאיסורא כמאן דאיתא דמי ונהי דמגע לא מטמא במש' מיהו מטמא ואם כן הכי נמי במוקצה דומה למשא ולא מהני ביטול וסבירא ליה למג"א הא דאמרי' איסורא כמאן דאיתא דמי היינו בדבר שאינו נבלל וסביר' לי' לש"ס התם אפי' בלח אין בילה כמאן דאמר הכי בפרק קמא דר"ה או ס"ל קמח בקמח וה"ה אפר באפר לא מיקרי לח בלח ואין בילה ומשום הכי אסורא כמאן דאיתא אבל למאי דקיימא לן קמח בקמח מיקרי לח בלח ה"ה אפר באפר וסבירא ליה נמי בלח יש בילה ואם כן נהי בפחות מס' איסורא כמאן דאיתא אבל בס' דמצינו בכיוצא בו הטעם בטל ועבר מן העולם הכי נמי איסורא כמאן דליתי' אפי' במשא לא מטמא וה"ה דלית בי' משום טלטול מוקצה כנלע"ד ליישב דברי מג"א דלא לשוי' טועה ח"ו ואמנם עיין במשנה למלך פרק א' מהל' טומאת משכב ומושב הל' י"ד ד"ה עוד נראה כו' ע"ש:
הדרן להנ"ל דבנידון שלפנינו לכולי עלמא בטיל ברוב לכאורה אף על גב דאיכא לברורי מכל מקום הא כ' מג"א סי' תל"ז סק"ד דכל היכי דאזלי' בתר רובא אפילו אפשר למיבדקי' אזלי' בתר רובא ומשום הכי לא בדקי' אחר י"ח טריפות [וע"ל סי' קע"ה ד"ה בהא סלקינן בסופו העליתי בביאור דברי המג"א סי' ח' סקי"א דהיכא דליכא חזקה המנגד לרוב לא בעי לברורי וה"ה הכא לכאורה]:
אבל באמת זה בורכא דהיכא דנתערב א' ואיכא לברורי ולהכיר האיסור לא שייך ביטול בשום אופן אף על גב דט"ז בא"ח סי' תרל"ב מייתי בשם הלבוש נגד זה ישתקע הדבר ולא יאמר במ"כ ועיין במס' בכורות כ"ה ע"ב בעלי מומין אוסרין בכל שהן ע"ש ומדפריך התם מכלל דתנא קמא אמר לא וכו' ולא מוקי לי' בדוקין שבעין ונתערב באלף דקשה לברר אלא ע"כ כל שניכר אי' בשום אופן לא שייך ביטול ומהתם למדנו עוד דלא שייך בנידון שלפנינו לומר זה שאבד זה שנמצא דטעות בספר תורה שכיחי טפי טובא מתורי דנגחי אהדדי ומוכח נמי דלא שייך הכא לומר פלוגתא דתנאי דבדק ולא מצא דהכא לא שייך עורב אתא ונטלי' ואם כן טעות להיכן אזיל אלא על כרחך לא בדיק שפיר ולא שייך כאן ביטול ברוב אפי' הגיה בחיפוש אחר חיפוש ולא אשכח ובלאו הכי דברי יד אלי' תמוהים ואינם לפי כבודו דלפי שהחליט ספר תורה הוא דבר חשוב ולא בטל אלא דהכא בטל כיון שאין פסולו אלא מחמת הטעות והוא אינו חשוב ומדמי ליה לדבר הנאסר מחמת הבלוע ודבריו תמוהים למה זה דומה לחהר"ל שבלע טפת חלב דלא בטל אע"ג דאיסורא ע"י החלב מ"מ כיון שחתיכה עצמה נאסרה ונעשה נבלה הוה ליה חהר"ל והכא ע"י הטעות נפסל הספר או לכל הפחות החומש כולו מלקרות בו בצבור והוי דבר חשוב דלא בטיל והוא דבר פשוט לכל מבין על כן אין לסמוך על דברי תשו' יד אלי' הנ"ל:
אך דברי הבית לחם יהודה יש להם מקום היינו אחר שחיפש חיפוש אחר חיפוש ולא מצא שוב יש לסמוך אס"ס דלמא האי ספר תורה כשר ואת"ל פסול שמא אין הטעות בחומש זה שאנו קורין בו עתה ובקל יש להגיה חומש א' שנדע בברור שאין בחומש זה טעות עכ"פ וזה עדיף טפי כמובן ואי אזלי' בתר ספק ספיקא הארכנו במקום אחר (ועיין רש"י ריש כתובות משמע כיון דאיכא לברורי ע"י ב"ד ועדים לא מהני ס"ס ומיושב קו' תוס' לכאורה ואין כאן מקומו) ומכל מקום נראה לי דאם אי אפשר לבדוק בזמן מועט אפי' חומש א' אין לבטל קריאת התורה וברכות בשביל זה כדמשמע ממג"א סי' ח' דאם בין כך שבודק הציצית יתבטל מתפילת צבור ה"ל כמו שא"א לברר ואזלי' בתר חזקה וה"ה הכא ועוד חזי לאיצטרופי דהא כל שבטל ברוב מ"הת ורק משום חשיבות לא בטיל מדרבנן אם נפל אחד מהם לים באופן שאין צריכים לדון עליו עוד תלי' דאיסורא נפל ומתירים אחרים שנים שנים והכי נמי האי ספר תורה שנמצא בו הפסול נהי דלא אמרי' זהו שאבד זהו שנמצא כיון ששכיחי טעות וניחוש שמא זה הוא טעות אחר מכל מקום שוב אין אנו דנין על זה הספר כלל ונימא גם הטעות הראשון יהי' בזה הספר ושרי' אחריני אף על גב דהכא לא שייך למימר דישתמשו בשנים בבת א' מכל מקום חזי לאיצטרופי לס"ס הנ"ל להתיר עכ"פ כשאין פנאי לבדוק חומש א' הנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי.
פ"ב יום ה' י"ב למבי' קצט"ל. משה"ק סופר מפפ"דמ: