לדלג לתוכן

שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן רסה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שלום רב לידידי הרבני המופלא ומופלג כמה"ו אליה ני' יושב בשבת תחכמוני בסגאליטץ:

ע"ד הס"ת ישן נושן שנכתב באותיו' ותגים משונים ומרובים ואותיו' עקומו' ולפופו' הרב' כזה ?# והנה אודות ריבוי התגים אין לפוסלו וכבר כ' רמב"ם שנהגו איש מפי איש לתייג בכמה מקומו' זולת ש.ע.ט.נ.ז ג.ץ וכן לעשות אותיות עקומות ולפופות ופיהן כפולות ובספר בן משק להגאון דמשק אלעזר הובאו דבריו בסוף ס' בני יונה העתיק איזה מקומות שיש לעשות כנ"ל והנה היה גם למראה עיני תיקון סופרים אחד שיש ביד ספרא דוקנא דפה שנרשם על הגליון כל המקומות וכל התמונות כמו שנרשמו בתמונה שנשלח לידי ממעלתו חוץ ממה שאכתוב לקמן אי"ה וכיון שכן אין ספק אם הסופר הוסיף מדעתו אין לפסול כיון שאין פסול בחסרונם משום שלא הוזכרו בש"ס כך אין פסול ביתורם ויש קצת להוכיח מדאמרי' שמרע"ה מצא להקב"ה קושר כתרים לאותיות ואמר רבש"ע מי מעכב על ידך והשיב לו עתיד ר"ע לדורשן עיין פ' הקומץ אם כן למאי דלא ידע מרע"ה שיש קפידא וצורך בהני תגין הי' סבור דלנוי בעלמא עביד כן הקב"ה ולכן שאל מי מעכב על ידך אם כן שמע מינה שדרך סופרי הדיוטות היה לתייג לנוי אם כן ממילא בספר תורה אין פוסל היתרון ואנוהו נמי איכא אלא מכל מקום אין להוסיף על אותן המקובלים איש מפי איש שהן בכלל קווצותיו תלתלים שיש על כל קוץ וקוץ תילי תילים ואותן שאין בהם הלכות רמוזות אם נכתוב לנוי שוב לא נדע איזה מהם להלכה ואיזו באו על מגן לנוי. ואמנם אם עשה לא עכב שהרי גם אם לא כ' אותן שהם לדרוש לא עיכב כמה שכ' רמב"ם הנ"ל וסופרים שלנו אינם עושים שום דבר ויפה עשו כי אין אתנו יודע עד מה וכל הדברים המקובלים איש מפי איש ולא נזכרו בש"ס נתבלבלו באורך הגלות ואין לסמוך עליה' אבל מכל מקום אין לפסול אך בתנאי שיהיה מחובר להאות וכדמשמע קושר כתרים להאותיות שיהיה נקשר ונעשה גולם אחד ולא כאשר ראיתי בתמונת ו' הראשונה כצורת אתנחתא הפוכה למטה ואינה מחוברת וזה בודאי אינו ראוי ומותר למוחקו אפילו בוי"ו שבשם הקדוש ואפי' נטפל להשם לא הוי וגם בגליון תיקון סופרים הנ"ל לא מצאתי כן:

תמונת החי"ת לכאורה הייתי יכול להמציא כן מהש"ס דבפ' הקומץ אמרי' חטרי' לגגיה דחי"ת משמע דהחטוטרת הוא זולת הגג וכן הוא בין לרבינו תם ובין לרש"י כמובן ואם כן במס' שבת דקאמר דנטלי' לגגי' דחית ונעשה שני זיינין על כרחך לא קאי אחטוטרת לחוד דאם לא כן לא הוה ליה למימר גגי' דחי"ת אלא חטוטרת אלא על כרחך דשקל לכל הגג ובתמונת חי"ת שלנו לא ישאר אלא קו פשוט ואין כאן ב' זיינין אע"כ כתמונה של זה הסופר ויהיו ב' זיינין הפוכים ומצינו שם בבריי' גמין עיינין עיינין גמין טתין פיפין כו' ור"ל בהפיכתם וכפירש"י שם והכי נמי דכוותיה:

אלא דלפי זה ע"כ גם תמונת ה יהיה כן דהרי אמרו שלא יעשו חיתי"ן ההין ואם לא ישנו בתמונה איך יעשו מחתין ההין וכבר כתבתי בתשובה אחרת [ע"ל סי' רס"ז ד"ה ולכאור'] והוספתי קצת נופך על דברי הריב"ש בתשובה במה דאמר רב אשי בפ' הקומץ חזינא לספר' דוקנ' דחטרי' לגגי' דחי"ת ותלי' לכרעי' דה"י שהבריר' לכתוב ה"י כמו חי"ת בלי תליית כרעי' ולעומת זה צריך לעשות סי' בחי"ת לחטור גגי' או בהיפוך לתלות כרעי' דה"י ומבלי לחטור חי"ת ואתי רב אשי לאסהודי אספרי דוקני דעבדי לתרווייהו משום האי טעמא דמפרש שם ואם כן כיון שמעיקר הדין תמונת' שוות אתי שפיר חיתי"ן ההי"ן בבריי' ואש"ס ש"ס דגיטין גבי למהך דלא לתחזי למחך אבל הנ"ל קשה אי סלקא אדעתין דעיקר תמונת חי"ת הוא כהאי ספרא אם כן איך יתחלף בה"י ועל כרחך צריך לומר שגם תמונת ה"י יהיה כן והרי הוא בעצמו לא כ' כן ההי"ן לפי התמונה שלפני ועוד לפי הנ"ל איכא ההי"ן בכתיבה דלא תלי' כרעי' אם כן מאי טעמא לא אמר הש"ס דשקלי' לגגיה דה"י ועבדו ב' זיינין דקדום לחי"ת אלא על כרחך ליתא להך תמונה וגם לא ראיתי בגליון הנ"ל:

תמונת טי"ת לפופה בימינה ג"כ לא מצאתיה כן אבל לפי מה שעשה כל הפיפ"ן שלו כפולות ולפופות הוצרך לעשות גם הטי"ת כן שהרי אמרו בבריי' שלא יעשה טיתי"ן פיפי"ן משום דטי"ת הפוכה דומה לפ"א ואם כן המלפף וכופל פיפ"ן שלו צריך לעשות בטיתי"ן כן:

כף פשוטה שלו פליגי ביה אי נפסל עיין מג"א סי' ל"ב סקכ"ו עיין שם:

בי"ת בלי עקב אין לפסול בשביל זה כיון שאינה עגולה מאחרי' כעין כ"ף רק כעין דל"ת:

יו"ד שאין לה עוקץ בשמאלה ולמעלה אין לפסול כי י"א שאין צריך עוקץ ממש בולט לחוץ ונמשך למטה רק זויות למעלה ולמטה לאפוקי עגולה:

אך תמונת הוי"ו השנייה שהיא ממש כמו פ"א פשוטה קטנה ואין שום תינוק בעולם יכול לקרותה כי אם לפ"א פשוטה ובתפילין שלנו כולנו יחד יהי' פ"א פשוטה באותה תמונה ואיך נברך על ספר תורה הזה עיין מג"א סי' ל"ב סקמ"ט גם לא שמענו ולא ראינו מעולם צורה זו והסופר בדאה מלבו ומה שחששו להוצאות לעז נראה שיש להם קצת על מה לסמוך במג"א שם ס"ק מ"ח אבל אינו ענין לנידון שלפנינו כלל ולתקנו אי אפשר כי מה יעשו בווין שבשם הקדוש וגם לריבויים יהי' כמנומר ויען כי הספר בלאה"נ נמצאו בו כמה טעיות כמה שכתב מעלתו והרי הוא פסול לפנינו ואפי' אם יתוקנו הטעיות ההמה מכל מקום אסור לקרות בו עד שיגיהו אותו כמבואר על כן אין כאן לעז ויניחנו בפסולו ולא תיגע בו יד לתקנו או להגיהו ויעשו לו ארגז בפני עצמו לשומו במקום מיוחד וזו היא גניזתו ואסיים בברכה דברי א"נ הכותב בחפזי.

פ"ב יום ה' כ"ז שבט תקע"ד לפ"ק. משה"ק סופר מפפ"דמ: