שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן רסב
שלום וכ"ט לידידי הרב המא"הג המופלג כבוד מהו' מאיר צבי נ"י אב"ד דק"ק שוראן יע"א:
גי"ה הגיעני נידון ס"ת שכתוב בו בעל חנן בשתי שטין ואין סופר מוכן לתקנו והצבור נדחק לס"ת הנה בפא"ט מבואר דכדרלעומר שמא חד וב' תיבות ולא נחלק לב' שיטין ואם חלקוהו לב' שיטין פסול מיהו הרמ"ה וכל בעלי מסורות פליגי אש"ס דילן וס"ל דהוה חד תיבה לגמרי ואינו נחלק כלל אפי' בחד שיטה ומ"מ מפרישים קצת ביניהם להפיס דעת האומרים שהוא ב' תיבות ובעל אור תורה נדחק לומר דגם ש"ס ס"ל כהרמ"ה ולא נתקבל דבריו בזה כמ"ש מנחת שי ותשו' שב יעקב חי"ד סי' נ"ו מ"מ מוכח מש"ס דשארי מילין כיוצא בו שהם שם א' ושתי תיבו' נחלק בשיטה א' ולא בשתי שיטין ופסול אפי' בדיעבד:
והנה במנחת שי פ' וישב סי' ל"ט אות א' כתב פוטי פרע ומלכי צדק בעל חנן צפנת פענח הלין כולהין כתובין תרתי מילין וקרי חד שמא וכו' הרמ"ה ז"ל עכ"ל וכבר כתבנו תרי מילין וחד שמא לא מיכתבי בתרי שיטין ובפ' מקץ סי' מ"א אות מ"ה כ' צפנת פענח אינן חד שמא ובתרין מילין כתבין וקריין ובחומש קדמון כ' שצריך לכתבם בשיטה א' ע"ש א"כ מסתמא גם בעל חנן שהרי בפ' וישב חברם בחבורה אחת צפנת פענח עם בעל חנן ובירושלמי פ"ק דמגילה וכן במסכת סופרים לא הוזכר בעל חנן:
אמנם באור תורה בפ' וירא הקשה מ"ט פריך ש"ס מכדרלעומר ולא מבת שבע בת שוע באר שבע בעל חנן ועי"ז רצה להוכיח סברתו שם ע"ש ותמה שבות יעקב הא כדרלעומר קדם בתורה והנה מבת שוע לק"מ דהוא עצמו כ' שהקשה כן כיון דדמי' טפי לבת היענה מכדרלעומר אבל מבעל חנן קשה עליו ועוד דה"ל להקשות ממלכי צדק אע"כ פשיטא לי' לבעל א"ת דבעל חנן בשתי שיטין כתבי' וא"כ קשי' לי' דמבעל חנן לא משני ש"ס מידי:
והנה גם פר"מ הביא רמב"ן פ' וישלח ואבאר דבריו בעזה"י דהוה קשי' לי' דבכל השמנה מלכים הזכיר שמו' מקומותם כגון שאול מרחובות הנהר ובבעל חנן לא הזכיר שם עירו ותי' שהיה ג"כ מרחובות הנהר דלעיל עוד תי' שם עיר ממשלתו היא חנן והוא מלך עליה ע"כ נקרא בעל חנן פי' אדון העיר חנן ע"ש ולכאורה אכתי קשה שלא הזכיר שמו העצמיי משא"כ בשארי מלכיות ול"ל שהי' שמו כשם עירו כמו חנוך ויקרא שם העיר חנוך כשם בנו וכן שכם על עירו וכן גלעד בן מכיר שנולד בארץ הגלעד וכן ויקרא לה נובח בשמו ה"נ שמו חנן ומלך על עירו חנן ונקרא בעל חנן א"כ לפ"ז נכתב בשני שיטין דלא כהרמ"ה הנ"ל מ"מ לא שבקי' ודאי של רמ"ה מפני ספיקתו של רמב"ן וא"כ אם סופר מצוי בודאי יתקננו לכתוב בחד שיטה מ"מ כיון שאיננו מבואר להדי' בשום מקום ולרמב"ן איכא ספק עכ"פ ולבעל אור תורה לפי פירושו בש"ס דחולין שם ס"ל דלמסקנא כל שנכתב בשתי תיבות נכתב גם בשני שיטין:
ואני בחי' הסברתי דברי הש"ס בביאור נכון [עיין לעיל סי' ע"ז ד"ה דפסיק לי' ספרא וכו'] ולפי מה שהעליתי אין שום חילוק כל המתחלק מתחלק אפי' בב' שיטין וכל שאינו מתחלק לא יתחלק כלל וכאור תורה עפ"י דעת הרמ"ה ואעפ"י שאיני אומר להלכה כלל רק לבארם דברי אור תורה מ"מ חזי לאיצטרופי לכל הנ"ל בבעל חנן אם דחיקא שעתא להכשיר עד יבוא סופר ויתקן וה' יצילנו משגיאות הכ"ד א"נ:
פ"ב יום עש"ק י"א טבת תקצ"ט לפ"ק. משה"ק סופר מפפ"דמ: