שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן רטז
שוכ"ט לה"ה הרב המופלג הישיש המופלא בתורה כש"ת מו"ה מאיר נ"י יושב בשבת תחכמוני בק"ק וועטש יע"א:
גי"ה הגיעני לנכון וע"ד המקוה שבקהלתו שבאו לתוכה ג' לוגי' שאובים טרם היו בתוכה מ' סאה ונפסלה ושוב נבקע המעין מתחתיו ועלו המים עד שהיו בתוכה כמה פעמים מ' סאה ולולי שסתמו הנקב היה עולים מי מעין על כל גדותי' ונסתפק מעלתו בלשון רמ"א סי' ר"א סע"מ שכ' וז"ל יש לסמוך אמקילין דס"ל אין שאובים פוסלת במעין דמשמע השאיבה אינה פוסלת במעין שקדמו להשאובים אבל שאובים שקדמו למעין אין המעין מכשיר השאובים שקדמו לו אלא שעמד נגדו לשון המחבר סעי' י"א שכ' בין קדמו מי מעין לשאובים בין קדמו שאובי' למעין ומסיים רמ"א כמו שיתבאר למטה עכ"ל ע"כ סבר מעלתו לחלק בין מעין זוחל למעלה הוא המטהר בין קדמו מעין בין קדמו שאובים ובסעיף מ' מיירי שהמעין נובע מתחתיתו ולא זוחל למעלה אז יש לחלק בין קדמו שאובים שאז אין כח במעין כזה להכשירם ובין קדמו המעין כמדומה לי שלכך נתכוון מעלתו אם שאין לשונו מכוון:
אהו' ידידי הרב ני' אנו אין לנו לכוון בכוונת רבותינו בעלי ש"ע אלא מה שהוציאו מהראשונים כי לא הוציאו דברים מלבותם אם לא הזכירו הס' בב"י או בד"מ הנה דברי המחבר ס"יא המה דברי רשב"א בתה"א דמייתי לי' בב"י שאין לחלק בין קדם ללא קדם אך בתשו' רשב"א המיוחס' לרמב"ן סי' רל"א ומייתי לי' בב"י בקיצור שם כ' שאין לחלק בין מעין שהוא עומד כגון מקואות אלו שהם ממקורות של מעין אעפ"י שמימיו מעוטים אינו נפסל ברביית מים שאובים וכו' ומסיים ב"י אלא שכ' דאפשר שיש הפרש בין קדמו וכו' ואעפ"י שנאמר יותר שאין הפרש טוב ליזהר לכתחלה עכ"ל וסבר מעלתו דדוקא אמ"ש לפניו מקואות אלו שממקורות של מעין וכו' אבל מקו' שהמעין זוחל למעל' לא עלה ע"ד לחלק בין קדמו שאובים או קדם מעין זה גרם על שלא העתיק הרב"י דברי התשו' בעינה דלא עלה ע"ד לחלק בין מקור מים חיים ובין זוחל ובמהרי"ק שרש נ"ו עלה על דעת השואל לחלק בין באר לנהר והמהרי"ק שם כ' שאין שום חילוק אלא בגיטין כותבים לסימן בארות ונהרות ע"ש דהוא כמו חוכא בעיניו לחלק בזה ובתשו' המיוחסת אין עסקו שם אלא להכריח כהפוסקים דהמעין מטהרים השאובים ולא נחית לחלק בין מקור ברוך או זוחל למעלה וע"ז כ' מ"מ טוב ליזהר דאפשר שיש הפרש בין קדמו שאובים למעין ובין קדמו מעין לשאובים ולפיכך נראה טוב ליזהר שלא יפסק המעין דתנן בפ"ה דמקואות מעיין שהעבירו ע"ג השוקת פסול העבירו ע"ג שפה כ"ש כשר חוצה לה שהמעין מטהר בכ"ש העבירו ע"ג בריכה והפסיקו הרי היא כמקוה חזר והמשיכו פסול לזבין ומצורעים ולקדש מי חטאת עד שיצאו הראשונים ואע"פי שנראה יותר שאין הפרש בין קדם מעין בין קדמו שאובים טוב ליזהר לכתחלה עכ"ל תשו' הנ"ל כוונתו מדתנן חזר והמשיכו פסול וכו' עד שיצאו הראשונים משמע הואיל וקדמו מי בריכה שוב אין המעיין מטהרים הה"נ לענין שאיבה אלא שנראה עיקר דהתם לענין מים חיים או לענין זוחלים ואשבורן אבל לענין שאיבה אין לחלק בין קדם א' לחבירו מ"מ טוב ליזהר לכתחלה והנה נראה לענין עיקר חומרתו הוא ממתני' רפ"ה דמקואות והתם במעין הנזחל ע"ג בריכה ואפ"ה אינו מטהר המים שבבריכה ואם נלמוד מזה לשאובים א"כ אפילו בזוחלים ע"ג אסור וא"כ מ"ט פסק המחבר והסכימו הרמ"א סעי' י"א דאין לחלק בין קדם מעין או לא אע"כ דלא חשו להך חומרא משום דמתניתין לענין מים חיים לזב ולענין אשבורן מיירי אבל לענין שאובים אדרבה מבואר ברישא דאין לחלק אפי' קדמו שאובים וטהרו במעין שאחריו כדתנן התם כשר חוצה לה וכתב שם בפי' הרא"ש וז"ל מ"מ כל המים מחוברים למעין ע"י המים המועטים שנופלי' על השוקת ונטהרים אעפ"י שכבר נפסלו בשאיב' כשעברו דרך השוקת עכ"ל ומייתי לי' תי"ט שם ע"ש ע"כ נ"ל דלא נתכוון הרמ"א לכך:
ומ"מ נ"ל רהרמ"א נגרר אחר מהרי"ק שהעלה דאם אין טורח כלל יש לחוש להשאלתות דמשמע מיני' דגם מעין נפסלו בשאיבה אלא שאם יש טורח בדבר וביטול פ"ו לילה א' אין לחוש כי רוב הפוסקים לא חיישי להנ"ל כ"כ בת"הד ולזה נתכוון רמ"א ואמנם כיון דבתשו' המיוחסת כ' מהיות טוב אפי' למאי דפשיט' לי' דמעין לא נפסל בשאובי' מ"מ היות טוב להחמיר בקדמו שאובים נמצא אנן לדידן האיכא נמי דחשו לדעת השאלתות וגם חומרת הרמב"ן ע"כ נלע"ד אע"ג דרמ"א לא נתכוון לכך מ"מ אי ליכא ביטול פ"ו וגם לא הוצאה מרובה על הצבור רק משום טורח הדבר המחמיר תע"ב:
מה שהוקשה למעלתו מהך דג' גומות שבמקוה דפסקו רמב"ם פ"ה ממקואות הוקשה לו מ"ש מג' לוגי' מים שאובים בג' כלים שפסק א' עד שלא התחיל השני שאינם פוסלים ג"כ מ"ש וי"ל הגומא גדולה שהיא המקוה שבתוכו הג' גממיות היא המחברם עושה אותם כלי א' ופשוט דבכלי א' שיש בתוכו ג' תוכיות העשויות לקבלה ושפך ממנו למקוה שאין משגיחין אי פסק תוך א' קודם שהתחיל השני כיון שהכלי גדול מצרפם וה"נ ל"ש ומה שהשמיט ש"ע דין זה בודאי יש לתמוה ואין להאריך יותר וה' שנותיו יאריך ואחתום בברכה כחפצו וחפץ א"נ: משה"ק סופר מפפ"דמ: