שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן קצו
שלום לתלמידי הרב החרוץ הותיק חדת מלא עתיק מו"ה הרש מגליד ני':
מ"ש מטבילת מצוה אבוא בקיצור דע כי ג' מיני מצוה יש בטבילה (א') היא טביל' בזמנה ממש מכ"ש כשהיא טבילת אשה לבעל' לפ"ור ובזמנה ממש שאין למעלה ממנו (ב') טבילת אשה לבעלה שלא בזמנה כרוב נשים בזמנינו דכולהון ס' זבות נינהו (ג') מצות טבילת גופו לכליו לטהרות ובפרט ברגל כפי' רש"י בביצה י"ח בסוגי' דטבילת כלים והנה כ' ראב"ד בס' בעלי נפש בשם רב אחאי גאון דבי"ט ושבת סמוכין התירו לאש' להרחיק החפיפה מן הטביל' משום טבילה בזמנה מצוה והבין הראב"ד דבזמנו ממש קאמר אבל משום מצות פ"ור לחוד לא שרינן להרחיק החפיפ' א"כ בז"הז דליכא טבילה בזמנה אע"ג דאיכא מצות פ"ור לא שרי להרחיק וב"י פליג וס"ל טבילה בזמנה שכתב רב אחאי אשגירת לישן בעלמא הוא וכוונתו לטהר אשה לבעלה בזמנה שלא היתה יכולה להקדים ועיין ברמ"א סי' קצ"ז סע"ב וטו"ז סק"ב שם שוב כ' הב"י בשם הכל בו ובשם הראב"ד דתמהו איך תטביל אשה בשבת כלל ולא תחוש שמא תבוא לסחיטת שער וע"ז הקשה הב"י דהא מבואר ר"פ במה אשה דאי מתרמי לה טבילת מצוה תטבול בשבת ש"מ לא גזרו במקום מצוה ונהי דהראב"ד הוי ס"ל דחפיפה שלא בסמוך להטבילה לא התירו אלא לטבילה בזמנה ממש אבל הוא פשוט דלא גזרו לשמא תסחט במקום מצות פ"ור לכל הפחות אפי' שלא בזמנה חדא דסתמא לשנא דלמא אתרמי לה טבילת מצוה הכי משמע ועוד א"כ למ"ד טבילה בזמנה לאו מצוה מותרת לצאת בחוטי שער בשבת וזה לא שמענו:
ובאמת אפי' במצוה קלה מזו לא גזרו משום סחיטה גבי עובר במים להקביל פני רבו כמ"ש התוס' בשבת קי"א ע"ב אלא דניחא ליה להרב"י לאתויי מטבילה אטבילה מיהו התם מייתי תוס' נמי מנדה מערמת וטובלת בבגדים בביצה י"ח והתם לאו מצות פ"ור היא דהרי יכולה לטבול גופה ותטהר לבעלה ותחזור ותלבש בגדים הטמאים ולא תעסוק בטהרות והא דמערמת הוא משום מצוה לטהר עצמו ברגל אפ"ה לא גזרו שאר אמוראים משום שמא תסחט והא דלא מייתי ליה הרב"י להקשות על הראב"ד היינו משום דלרב יוסף בביצה י"ח ס"ל דהעמידו גזירת שמא יסחוט במקום טהרת הרגל ולדידי' הא דמערמת וטובלת משום כיון דלא התרת לה אלא ע"י מלבוש זכור' היא וכן ביאר בארוכה בשע"המ סוף פ' כ"ב מהל' שבת והרי"ף פסק משום שמא יסחוט ושמא ישהה ע"כ לא הו"מ להקשות אהראב"ד מהא והדברים ברורים בעזה"י:
והרמב"ם פסק משום שמא ישהה ומשום מתקן מנא עיין מהרש"א בביצה י"ח ובחדושי אמרתי דס"ל להרי"ף ולהרמב"ם דבי"ט ליכא למגזר משום מלאכה דסחיטה למר או תיקון מנא למר דמשום שי"ט הי' לנו שלא לגזור ושמא ישהה בשבת ליכא דהא קיי"ל לתקלה דזמן מועט פחות מכ"א יום ל"ח כמ"ש ש"ך בש"ע יו"ד סי' נ"ז אך בשבת אסור או משום סחיטה או משום מחזי כמתקן שוב אי רוצה להשהות צריך לשהוי מי"ט לי"ט אחר תו איכא טפי מכ"א יום ואיכא משום תקלה ומיושב קו' תוס' דבאדם נמי שייך שמא ישהה והשתא א"ש כיון דבאדם ליכא משום מתקן ומותר בשבת תו ליכא תקלה בשיהוי ז' ימים משבת לשבת ומיהו הרי"ף דפסק כרב יוסף לדידי' קשה אדם בשבת נגזר משום סחיטת שער בשלמא הש"ס לא הקשה כן ארב יוסף משום דרבה ורב יוסף אמרו תרוויי' אין סחיטה בשער בשבת קכ"ח ע"ב אך לדינא קשיא הא אמר רב אשי התם אפי' תימא יש סחיטה בשער א"כ אדם בשבת לא יטבול טבילת טהרת י"ט אע"ג דבזמנינו ליכא אלא טבילת נדה לפ"ור ובזה גם לר' יוסף לא גזרו משום סחיטה מ"מ מה יענה הרי"ף אמתני' דטבילת כלים בי"ט אסור כיון דס"ל באוקימתא דמתני' כר' יוסף ע"כ מוכח מזה דהרי"ף ס"ל להלכתא דסחיטת שער מותר כמ"ש הב"י בא"ח ר"סי ש"ל על שם הרמב"ם ותל"מ. דברי הכותב בחפזי א"נ דש"ת. פ"ב יום ה' ג' טבת קפ"ב לפ"ק: משה"ק סופר מפפ"דמ: