שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן קצ
ישאו הרים שלום להרב המופלא ומופלג חרוץ ושנון המא"הג כבוד מהו' אברהם פ"ש ני' אב"ד דק"ק קמאהרען יע"א:
אחרי פניתי אל המנוחה עיינתי במאי דקמן דשאילנא קדמוהי במאי דאחז"ל נדה ס"ו ע"א ארב"ח הני ריבדא דכוסילתא עד תלתא יומי לא חייצי מכאן ואילך חייצי ומספקא לי' למעלתו אי הני תלתא יומי מע"לע קאמר או לא אלא מקצת היום ככולו:
הנה מצינו דבר זה משתנה כמה פעמים לא ראי זה כראי זה מצינו לפעמים כך ולפעמים כך כי הנה כתי' היו נכוני' לשלשת ימים ולמאי דקיי"ל כמ"ד שש עונות שלימות בעי' ובד' עביד פרישה ה"ל ג"י מע"לע מהשכמת ד' עד השכמת שבת ואי ס"ד לא בעינן מע"לע א"כ ה"ל למימר היו נכונים לארבעה ימים אע"כ לעול' מע"לע בעי' ולאידך מ"ד נמי דס"ל בה' עביד פריש' והכי פסק הרמב"ם ועיי' מג"א ר"סי תצ"ד מ"מ מפרש לשלשת הימים כמו ביום השלישי אבל לא מטעם דמקצת היום ככולו וכפירש"י בחומש ואדרבא מכאן ראי' מדלא פי' בקיצור דהך מ"ד דס"ל בה' עביד פרישה ס"ל מקצת היום ככלו וי"ל שלשת ימים סוף יום ה' ויום וי"ו שלם וליל שבת אע"כ כל היכי דכתי' שלשת הימים מע"לע קאמר משו"ה נדחק רש"י דהך מ"ד מפרש ליה כאלו כתי' ליום השלישי אלא דעדיין י"ל לעולם מקצת היום ככלו אמרי' והא דלא פירש"י כן משום דס"ל חד מקצת היום ככלו אמרי' תרי לא אמרי' דהיינו בתחלתו ובסופו וכה"ג אמרי' בפסחי' נ"ה ע"א ויבואר לקמן אי"ה דלפע"ד משם ראי' דבעלמא אפי' תרי מקצת היום ככלו נמי אמרי' ודוקא בהשרשה לא אמרי' וא"כ הדר' ק' לדוכתה מ"ט לא פירש"י כנ"ל אע"כ לישנא דשלשת ימים אינו סובל אלא מע"לע. כתי' וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום ובמדרש וכי לא מתו ותי' שהיה מקצת יום ראשון ושעה א' בליל שלישי ואמצעי שלם יעיי' במנות הלוי אמנם ש"ס דילן לא ס"ל כן מדדרשי' ויעבר מרדכי שהעביר יום טוב של פסח בתענית והיינו עפ"י חשבון ג' ימים שלמים וכן מבואר שם ברש"י ומהרש"א וכן עפי"ז קיי"ל שנתלה המן ביום שני של פסח דלפי מדרש הנ"ל לא התענו בי"ט אלא שעה א' בלילה ואפשר המדרש נמי לא פליג אלא משום דכתי' לילה ויום דהדר מפרש הנך ג' ימים הם לילה ויום ואפ"ה פליג ש"ס וס"ל דא"א לפרש אלא כפשוטו ג"י ממש מע"לע:
ויש פסוקים מורים להיפך ויאסף אותם אל משמר שלשת ימים ולא היו שלמים שהרי כתי' ויאמר אליהם ביום השלישי זאת עשו וחיו הרי ששלשת ימים לא היו מע"לע שהרי ביום השלישי הוציאם מהמשמר. וכתי' ויהי במעי הדגה שלשת ימים ושלשה לילות משמע דסתמא שלשת ימים לא הוי עם הלילות וכן משמע מקרא בעוד שלשת ימים ישא פרעה וכתי' ויהי ביום השלישי יום הולדת ובדברי חז"ל אין מפליגין בספינ' פחות מג' ימים קודם שבת ולדעת המפרשים משום דמקרו קמי שבתא א"כ מיום ג' אסור וכ"כ מג"א רמ"ח סק"ב והב"ח שם פליג ועיי' ס' אלי' רבה. וביולדת דאמרינן סוף מפנין ג' ימים ופסק הרא"ש ס"פ מרובה דמע"לע קאמ' ואמנם תוס' דגיטין ח' ע"ב פליגי וס"ל לדוחק לפרש כן דמע"לע אמרינן יע"ש והכי פסקו הפוסקים. ג' ימים להרכבה מבואר בפסחים נ"ה דאמרי' מקצת היום ככלו ואפי' לרבינא תרי מקצת היום ככלו לא אמרינן אבל חד אמרי'. ואין מעידין על פרצוף פנים אחר ג"י במס' יבמות מוכיח בעצי ארזים דמקצת היום ככלו מג' ימים דאבילות וטעם דאבילות פי' הרא"ש עפ"י מדרש דעד תלתא יומי שט נפשו ע"ג גופא מכאן ואילך צורתו משתנית יע"ש ש"מ דהוה דומי' דאבילות ואמרי' מקצת היום ככלו ע"ש נמצא יש כאן ב' משניות חדא דמ"ק וחדא דיבמות ותרויי' אינן מע"לע ולא עוד אלא אפי' תרי מקצת היום ככלו אמרי' בהו נמצינו למידין דעפ"י דקדוק הלשון נוכל למצוא כחפצינו והנה נוכל לדון דעכ"פ ביומא בתרא לא נימא מקצת היום ככולו מדאמר עד תלתא יומי חייצי ומצינו פלוגתא דתנאי ואמוראי ואיבעי' דלא איפשטא בענין עד ולא עד בכלל בברכות ר"פ תפלת השחר ובפסחים קי"ז ע"ב ר"ה למ"ד ע"ב חולין מ"ו ע"א נ"ה ע"א ובדרבנן הולכים אחר המיקל אע"ג דאמרי' כל שיעורי חכמים להחמיר כבר כ' תוס' בחולין מ"ו ע"א הנ"ל דהיינו במשנה וברייתא אבל לא במימרא דאמוראי וא"כ ה"נ מימרא היא ודרבנן דמיעוטו ומקפיד ולהקל אמרי' עד ועד בכלל וכל יום השלישי בכלל אך עדיין הספק אי עכ"פ נימא מקצת היום ככולו בתחלתו אעפ"י שאינו עולה בסופו יעיין ר"ה יו"ד ע"א ובתוס' שם ד"ה שנים וכו' ועוד אפשר תרי מקצת היום ככלו ל"א וחד מקצת היום אמרינן:
וכיון דמידי דרבנן היא ניזל בתר סברא שאין שום הסברא שלזה ניבש הדם שעל הריבדא דכוסלתא במ"ט שעות ולזה בע"ב שעות ואין זה דומה להשרשה דמבואר להדיא דאמרינן מקצת היום ככולו משום דזה דבר שעיקרו תלוי בגלגול חמה וסבוביו א"כ תלי' בג' פעמים שיסוב מעל הארץ ומשו"ה הוי ס"ל להש"ס אפי' תרי פעמים מקצת היום אמרי' ככלו דלא בעי' רק ג' פעמים שיסוב הגלגל עליו ורבינא הוא דחדית לו דחד אמרי' תרי ל"א ודייק בלישנא בהשרשה תרי מקצת היום וכו' משמע דוקא בהשרשה אבל בשאר מילי דתלי' בסבוב מודה אפי' תרי מקצת נמי אמרי' דלא תלי' במשך זמן רק בסבובי גלגל:
ואבילות ושינוי פרצוף פנים דאמרי' תרי מקצת היו' היינו נמי מהאי טעמא דהא חזינן דעיבור צורה תלי' בגלגל חמה ולינת לילה ומש"ה הוה ס"ל לר"ת לענין פגם נמי לינת לילה פוגמת ונהי דלא קיי"ל כוותי' היינו דמ"מ אינו פוגם עדיין אבל עכ"פ כ"ע מודי' שצורתו עוברת בלינת לילה כדחזי בחטאת ויעיין תוס' סוף מס' ע"ז יראה מדבריהם שזה תלי' בסבוב הגלגל אלא שמסופקים אם תחלת הלילה או סופה וא"כ כשעברו שלשה סבובות עברה צורת המת לגמרי ואין מעידין עליו וכן יולדת לדעת התוס' דגטין ח' ע"ב הנ"ל דלא בעי' מע"לע ואמרינן אפי' תרי מקצת היום ככלו היינו נמי טעמא משום דכל חולי גוף אדם תליא בסבוב כשחז"ל פ"ק דב"ב רשב"י אומר מרגליו' הי' תלוי' בצווארו של אאע"ה וכל חולה שרואה אותו מיד מתרפא ובשעה שנפטר אאע"ה תלאה הק"בה בגלגל חמה ואמר אביי היינו דאמרי אינשי אידלי יומא אידלי קצירי ומקרא מלא דבר הכתוב שמש צדקה ומרפא ומ"מ גם התם פליג הרא"ש ס"פ מרובה ובת"הד סי' קמ"ח אחרי שהכריע כהתוס' כתב וז"ל וק"ל דפ' הערל מסיק דיום הבראתו של התנוק בעי' מע"לע אלמא מידי דהבראת הגוף חשבי' מע"לע י"ל דיש חילוק בין חולי הגוף מחמת הלידה ובין חולי הגוף דעלמא עכ"ל ולכאורה לפי הנ"ל י"ל דבר שכלי כי הלא אחז"ל עד יעקב לא הוה חולשא א"כ הא דאמרי' ספ"ק דב"ב דכל חולי הרואה מתרפא אע"ג דלא הוה חולשא עכצ"ל כגון חולי לידה ומכת חרב וכדומה אבל חולי ממש עדיין לא הוה ונמצא חולי לידה וכן חולי מילה שהוא מכת חרב על זה נאמר אדלי יומא אדלי קצירי אבל שארי חליי' לא לכן ביולדת וגם בשלישי למילה אמרינן מקצת היום ככולו דאינהו תלוי' בסבוב הגלגל ולא בשארי חולי' (ובזה יש לדחות משמג"א סי' של"א סק"ט בשם ראנ"ח דלתשב"ץ ביום ד' אסור למול דומי' דספינה וז"א דמילה אמרי' מקצת היום ככולו וביום ה' וי"ו אסור כמנהג קונסטאנטינא ותו לא) אמנם בלאה"נ לק"מ קו' הת"הד הנ"ל דודאי החולי תלי' בסבוב הגלגל אך התם ביבמות כבר חלצתו חמה ונתרפא רק שנותני' לו עוד ח' ימים לחיזוק איבריו ולהחיותו מחולשתו לזה אין שום שייכו' להגלגל כ"א במשך זמן ושיערו חז"ל ח' ימי' מע"לע:
לכן נ"ל ביבשת הדם שעל גוף האדם הדעת נותן דבעי' מע"לע ואין ראי' לדבר אבל זכר לדבר יש ממ"ש הגאוני' בשר ששהה ג"י בלא מליחה נתיבש דמו בתוכו והתם מע"לע בעי' לייבש הדם ואפשר דמהכא הוציאו הגאונים לריבדא דכסילתא והנה בשבת פ"ו פליגי תנאי בהכי לענין פולטת ש"ז דלר"ע התם דאמר ואם יצאתה מקצת עונה ראשונה וכו' משמע דמשלימי' לעולם ע"ב שעות ולא תלי' הסרחון בגלגל החמה אמנם כל אינך תנאי פליגי ואנן קיי"ל כחכמי' שם בהיפוך הדף דששה עונות שלימות בעי' ולא משלימי' החסרון או להרמב"ם קי"ל כראב"ע דג' עונות שלימות בעי' ועיין בהרע"ב משנה ג' פ"ח דמקוואות מ"מ התם נמי תלי' במידי דגוף דחביל גופי' ע"ש גבי ש"ז של ישראל במעי נכרי' ונ"ל משו"ה תלי' במקצת היום:
והנה וסת הנדה נראה דהכל תלי' בסבוב הגלגל דהרי קמן אי וסתה רגע אחר הנץ מותרת לשמש עד הנץ ממש ואסורה לאחריו י"ב שעות ואי הי' וסתה קודם הנץ היא אסורה י"ב שעות לפניו ומותרת לאחריו מיד וע"כ היינו טעמא משום דדבר זה תלי' בגלגל ואשה זו קביעתה תלוי בהיות החמה למעלה מן הארץ לכן מותרת לפניו כ"ז שלא עלה הגלגל ובהיפך מי שוסת' לפני הנץ תלוי הכל בהיות השמש תחת הכיפה ע"כ מותרת לאחריו ומפני כן הי' הדעת נותן דלא כאביאסף אלא עונה היינו יום או לילה כמות שהיא ואין ראי' ממ"ש בנדה ס"ה ע"ב דהתם לענין טהרות כך שיערו חכמי' דסגי להדחת הכלי' וכשהקשה מדם בתולי' הו"מ לחלק ביניהו אלא שהקשה עכ"פ אין שיעור עונה יום וחצי לילה אלא או יום או לילה רק בדברי' התלוי' בגלגל זמנו יום ממש ובשארי דברי' זמן עונה הוא י"ב שעות כשיעור יום בינוני אבל יום וחצי לילה לא שמענו והתרצן ע"כ הי' צריך לתרץ וליישב לשון יום וחצי לילה ע"כ הגיה הבריתא או יום או חצי יום וחצי לילה והכי הוה קים להו לחכמים משך זמן זיבת דם בתולי' אבל אין ראי' מכאן לפרישת עונה לאביאסף מ"מ הואיל ואנו מדמין לא נעשה מעשה להקל אבל בהא דריבדא דכוסילתא במעוט המקפיד שאינו אלא מדרבנן נ"ל המקיל לא הפסיד והמחמיר תע"ב הכ"ד הכותב בנחיצה א"נ דש"ת: משה"ק סופר מפפד"מ.