שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן קנט
ע"ד האשה שמצאה קרטין אדומין ושחורין בעדים שלה וכבר צוה לה לבדוק בבדיקת מהרי"ו בש"ע ס"סי קצ"א ומצאה גם על ראש המוך ואח"כ בדק הקרטין במיעוך הציפורן ולא נימוחו לא ידעתי מאי קמספקא ליה פשיטא דטהורה היא ולא נחלק ע"ז אדם מעולם שכל שלא נימוח ברוק וציפורן טהורה אפי' ידעי' בברור שבאו מהמקור בלי ספק ולא מרגשת כאב כלל והיינו הך דהעלה ר' צדוק מטבעין ליבנה והראב"ד ז"ל וסייעתו שכתב דדם ממש אפי' לא נימוח טמא וכמו שהאריך הרא"ש פ"ב דנדה סי' ג' לא נאמרו דבריו אלא בחתיכ' דם ממש אבל לא בקרטין כאלו הנלקחיס מעל העד ע"י מחט ולא יכחישו הראב"ד והרשב"א ל' משנתינו כעין עפר כעין יבחושין אדומין הרי דמשנתינו מפרש להדי' דבאדומין מיירי אלא כיון שהוא כעין עפר או חול או יבחושי' וקליפות וכדומה הרי הוא בכלל עובדא דר"א בר צדוק שהעלה מטבעין ליבנה ומעשי' בכל יום בבית מדרשינו ואנו מטהרים ע"י בדיקת רוק וציפורן וכן קבלנו ממרנ"א הגאון נ"י אמנם בלא בדיקה זו ק' מאוד להתיר אפילו בבדיקת מהרי"ו הנ"ל בלא הרגשת כאב ויעיי' בתשו' נב"י והואיל ואין הדבר צורך לעניננו פה לא אאריך מחמת הנחיצה:
אך מה שהאריך מעלתו להשיב על הח"ץ לא הבנתי דבריו כי מרוב נחיצתו רוב כתבו מטושטש ומגומגם אבל ידע כי כל דברי הח"ץ בתשובה הלזו מקויימת מגדולי האחרונים כולם ובספר פלתי המכונה תפארת ישראל סימן קצ"א ומינה לא נזוע:
ובעניני הס"ס שהאריך מעלתו גם בס' נ"בי האריך בדיני ס"ס והס"ס היותר גדול בכל אלו הוא לע"ד ספק דלמא לא ארגשה אע"ג דע"י בדיקה איכא למימר שמא הרגשת העד הוא מ"מ מידי ספיקא לא נפקא אע"ג דבמ"א ביארתי דכל שהיא רואה דם אמרי' חזקה דארגשה יעיי' בריש ס' פלתי הנ"ל וקצת הי' נראה כעת להביא ראי' לזה מש"ס קדושין דף ס"ג ע"א דאמר רב חסדא בני זה בן ט' שנים אינו נאמן למכות ולעונשין וכן פסקו כל הפוסקים ומכ"ש לכל ע"א שנאמן באי' היינו לאסור ולהתיר ולא לסקול ולענוש שוב מצאתי כן בפ"י והשתא צע"ג הא ע"א נאמן באי' נפקא לן מנדה וספרה לה לעצמה והשתא היכי משכחת לה כרת על בועל נדה או מלקות בעדים והתראה הא א"נ חזינן דם שותת ויורד מבין רגלי' תאמר לא הרגשתי ומ"הת טהורה מה תאמר דמשכחת ליה כשאמרה כבר אני מרגיש ונטמאתי ונאמנת ע"ז ואח"כ כשבא עלי' מתחייב אם כן הרי מוכח דע"א קם למלקות ולעונשי' וה"ה האב על הבת ובן שהתורה האמינתו ג"כ וקשי' לרב חסדא ודוחק לומר דר"ח פליג אדשמואל דהרגשה וס"ל דבלא הרגשה נמי טמאה וא"כ משכחת ליה כשרואים דם שותת ויורד ולא צריכים לעדותה ז"א דהא קי"ל כשמואל דהרגשה וכרב חסדא דמכות ועונשים ויהי' סתירת ההלכות אלא על כרחך צ"ל חזקה על דם שאיננו יוצא בלי הרגשה ונהי דכשהיא רואה דם ואומרת לא הרגשתי מהימנת דהתורה האמינתה וספרה לה וכן לכל ע"א מ"מ כשאומרת הרגשתי מסייעא לה החזקה וכשבא עלי' אח"כ בעדים והתראה מלקין אותו על החזקה זו ולא מפני עדותה לחוד משא"כ באב המעיד על בנו ובתו וא"כ מוכח דכל הרואה בחזקה דארגשה וא"כ אזדא לן ס"ס ע"י צירוף דלמא ארגשה דחזקה ארגשה ויש לדחות ראיה זו לפמ"ש פ"י שם בקונטרס אחרון סי' צ"א יע"ש וה"נ י"ל נהי דחזקה דארגשה ליכא מ"מ איתרע לה חזקה קמייתא הקצרתי ובלאה"נ א"ל דמיירי בשעת וסתה הידוע לנו שאז חזקה דארגשה משא"כ שלא בשעת וסתה יעיי' כה"ג בנדה נ"ז ע"ב אם רוב ימיה בהרגשה חזי' וכו' יע"ש מ"מ הדין דין אמת דכל הרואה בחזקת שהרגישה וא"א להאריך פה יותר אך היינו דוקא בדם ממש משא"כ בקרטין כמו אלו באם אירע שנאבדו מעל העד ולא נבדקו יש לסמוך אס"ס ספק מן המכה ואת"ל דם נדה שמא לא ארגשה וה"ל ספיקא דרבנן ולקולא דבכמו אלו ליכא חזקה כלל אך בתנאי שלא יהיה בימי וסתה שאז היא בחזקת רואה וגם יהיה ג' ימים אחר תחלת ימי ליבון שלה לא זולת זה שכבר הוחזקה בטהרה אע"פ דעדיין לא טבלה והיא טמאה מ"מ ה"ל חזקת טהרה כמוכח ממ"ש תוס' ריש גיטין ד"ה ע"א נאמן באיסורין ועיי' מהרש"א ופ"י שם ובחידושי הארכתי בזה וכשכבר נבדקה הקרטין ג' פעמים אזי הכל טהור אח"כ בלא בדיקה שלא בשעת וסתה כמ"ש רמ"א סי' קפ"ח וכל אלו דברים קרוב לפשוט הקצרתי מאוד וחתמתי שמי. פה מ"ד עש"ק יתרו תקנט"ל: משה"ק סופר מפפ"דמ: