שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן קמו
שלום לידידי ורב רחימי האמ"הג מהו' משה ליב ני' אב"ד דגליל בארעניס יע"א:
השתא הכא קבלתי נועם מכתבו ולהיותי כאן מוטרד מאוד אמרתי להשיב מיד מפני הכבוד לבל יאוחר דבר עד שבוע הבע"ל ומי יודע כמה עיכובים יתגלגלו והנה נפשו היפה בשאלתו בבתולה שאחר הנישואים לא פסקה עדיין מלראות דם מחמת תשמיש עם הרגשת כאב וצער מכת בתולים אך היא אומרת שמרגשת שהדם יוצא מהמקור והבעל רוצה לפוטרה בגט פטורין כרואה מחמת תשמיש לא ידעתי מקום הספק לא מיבעי' אם מרגשת פתיחת פי המקור שזה הוא עיקר הרגשה דאורייתא המוזכרת בכל מקום פשיטא דטמאה נדה ממש וקובעת וסת בכך דאפי' אם נניח שהדם שהיא מוצאה הוא דם בתולים מ"מ א"א שלא נתערב בה דם נדה היוצא בפתיחת המקור דהרגשה סברא דאוריי' היא כמ"ש ת"הד ומובא בש"ע סי' ק"ץ וט"ז שם סק"ג ודוחק להקל לתלות הדם בבתולים ופתיחת המקור במראה טהורה וכמ"ש ת"הד שם דלמראה טהורה נמי נפתח המקור זה לא נ"ל להקל כ"כ דכל עצמו של דין תלי' בבתולים מפוקפק קצת כמ"ש ט"ז ס"סי קפ"ז והבו דלא לוסיף:
אך אפי' אם אינה מרגשת פתיחת פ"המ ממש רק זיבת דבר לח יוצא ממקום המקור שהוא למעלה ממקום הבתולים נמי לא נראה להקל דכיון דיוצא מהמקור חזקה שיצא בהרגשה ממש אלא דלאו אדעתא משום הרגשת שמש והרי סמכינן על סברא זו ומייתי חטאת עלה כמבואר ר"פ בנות כותים ומכ"ש שלא נוכל להקל להתיר לשמש עמה בודאי אי לאו חזקה שיוצא בהרגשה אעפ"י שהרגישה יוצא וזב מהמקור מ"מ כיון דבריא לה שלא הרגשה פתיחת פ"המ ה"ל רק אי' דרבנן וגם וסת התשמיש הוא רק דרבנן וה"ל תרי דרבנן אפשר היה להקל ולתלות במראות טהורים ומצורף לזה דרוב נשים אינן רואות מחמת תשמיש אבל האמת ה"ל חזקה דאורייתא שאינו יוצא אלא בהרגשה והרגשת השמש הטעתה ולית לנו אלא לומר שמא מראה טהור היה וזה ג"כ לא שכיח שהדמים הטמאים מצויים באותו מקום ע"כ משמים ירחמו ומ"מ בחפזי כתבתי סמוך להכנסת כלה ואם יש עוד להשיב ע"ז יבואו דבריו אלינו כתבתי וחתמתי פה ק"ק פ"ב עש"ק פקודי תקס"ז לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: